עַם, אֲשֶׁר בִּיקוֹד רִבְבוֹתָיו

הִבַּטְתֶּם בְּנַחַת

וְאֶת לְבָבוֹ הִצַגְתֶּם כְּלִי רֵיק –

מַה לּוֹ רֻקְכֶם, שֶׁרוּחַ סִינַי נִצַּחַת

מַשִּׁיבַתּוֹ עַל פְּנֵי הַיוֹרֵק?

עַם, שֶׁאוּדֵי-רִמְצוֹ מְחַיְכִים

עֲלֵיכֶם בַּשֶּׁמֶשׁ

בְּחֶמְלַת שְׁאָטָם שֶׁל נֵצַח-חוֹזָיו –

מַה לוֹ צֵל-תַּעְתּוּעַ שֶׁל קִיקְיוֹן-אֶמֶשׁ,

שֶׁלְּשַׁדּוֹ נֵפְטְ וּמוֹרָשׁוֹ זָהָב?

עַם, שֶׁעָמַד עֲלֵי עַרְשְׂכֶם,

מְדַדֵּיכֶם מֵאַיִן

בְּמַעְגְּלֵי אֱלֹהִים אֱלֵי הָאָדָם –

שְׁלִיחוּתוֹ, הוֹי, לֹא נִגְמְרָה עֲדַיִן:

עוֹד מְגָרֵיכֶם נִיחוֹחַ-הַדָּם.

עַם זֶה – אֱלֹהָיו הוּא גַחֲכָן:

עָלֵז יִשְׁתַּעְשֵׁעַ

בְּבוּעוֹת-עַמִּים בְּזִירַת אֵל-שַׁדַּי,

וּלְבָנָיו יְחַיֵּךְ בְּזִיו-הוֹשֵׁעַ:

נִירוּ לָכֶם נִיר, יֵשׁ לָכֶם פְּנַאי.