לוגו
בְּשֶׁפֶךְ הַדּוֹרוֹת
מיקום ביצירה:
0%

וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה

וְאֵין מֵבִין [דניאל]


א

מְשׁוֹמֵם יָשַׁבְתִּי עַל נַהֲרוֹת-בָּבֶל,

אֲנִי, צֵל-דָּנִיֵּאל, חָבוּי בְּחֵיק-אֵל,

וָאֶתְבּוֹנֵן בְּהִלַּת יְגוֹן אֱלֹהָי;

הִבְלִיחַ הַמִּפְלָץ, שַׂר-הָעַד: הַזְּמַן,

וַיּוֹשִׁיבֵנִי בְּסִירָה אֵין מָשׁוֹט וָהֶגֶה,

בְּשֶׁפֶךְ נְהַר-כְּבָר וְאוּבַל-אוּלַי

הַסּוֹחֲפָם כְּאֶחָד אֶל יָם-הַוַּדַּאי,

וּבְתוּגַת הוֹרָתִי, אִמֵּנוּ-רָחֵל,

חֲזוֹן בֶּן-בּוּזִי יְעַוְּדֵנִי רֶגַע-רֶגַע

בְּשֶׁטֶף צֵל-מוּנָע, בְּדַהַר מְטֹרָף:

הָמֵת וְחַיֵּה, הָמֵת וְחַיֵּה,

וּבְאָזְנִי הַקּוֹל: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה,

אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה –

וְנַפְשִׁי תִּתְפַּלֵּץ:

אֲהָהּ אֱלֹהִים,

מָתַי יַגִּיעַ הַקֵּץ לְכָל קֵץ?


וְכָךְ אֲנִי יוֹשֵׁב עַל נַהֲרוֹת-בָּבֶל

עָבַר עֲלֵי עָבָר וְיוֹבֵל עֲלֵי יוֹבֵל

אֶתְבּוֹנֵן בַּקְּבָרִים, עִיֵּי גוֹי וָגוֹי;

חֲזוֹן בֶּן-בּוּזִי שֵׁנִית קָם וָחַי,

וַאֲנִי שֶׁלֶד שַׂשׂ, מֶלֶךְ מִתְבַּדֵּחַ

בְּשַׁרְבִיט-עֵץ מוּפָז וְאַרְגְּמַן-בְּלוֹי,

בְּכֶתֶר-מְלָכִים וּבְכָל הֲדַר-נוֹי

מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר, רָץ וּמִשְׁתּוֹלֵל

עִם רֹאשׁ-גָּלְיַת בְּיָד לְקוֹל הֲמוֹן קוֹדֵחַ. –

אַךְ אוּבַל-אוּלַי יִרְטַט: אוּלַי, אוּלַי,

אוּלַי יְרַחֵם עַל עַם סְגֻלָּה – –

סִירָתִי מְהַבְהֶבֶת בְּאֵשׁ כְּחֻלָּה:

חָרְבָּן, גְּאֻלָּה, חָרְבָּן, גְּאֻלָּה – –

אֲנִי נוֹפֵל עַל פָּנַי:

אֲהָהּ אֱלֹהִים,

מַה פֵּשֶׁר הֶחָזוֹן עַל אוּבַל-אוּלָי?


וְשׁוּב אֲנִי יוֹשֵׁב עַל נָהָר בְּלִי חוֹף,

בִּי יוֹשְׁבִים אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב

וּבְחֵיקָם נְכָדַי עַל סֵפֶר אָלֶף-בֵּית;

זֶה נְהַר-אֵימָתַי הַשּׁוֹרֵץ תַּנִּינִים,

וַחֲזוֹן בֶּן-בּוּזִי יְעַוְּדֵנִי שׁוּב-פַּעַם:

שׁוּב קָם לִתְחִיָּה הַשֶּׁלֶד הַמֵּת

וּבְחֶרֶב-גָּלְיַת יְהוֹתֵת, יְמוֹתֵת,

וּמוּלוֹ שָׁם רוֹבֶצֶת מִפְלֶצֶת יְאוֹר-מֹף,

וַאֲנִי מַשְׁחִיז אֶת חַחִי לְלוֹעַ-הַזַּעַם – –

וּבֵינְתַיִם נְכָדַי תּוֹבְעִים וְתוֹבְעִים

תֵּן לִי שִׁיר, תֵּן לִי שִׁיר

עַל הַזְּאֵב עַם הַכֶּבֶשׁ, הַגְּדִי עַם הַכְּפִיר,

הֶחָתוּל עַם הַזָּמִיר –

וְהַתְּהוֹם בִּי תֵּהֹם:

אֲהָהּ אֱלֹהִים,

מָה עַל חֲזוֹן-כָּל-חָזוֹן: הַשָּׁלוֹם?


ב

בְּחֵיקָהּ הַחַם אִמִּי לִי זִמֵּרָה

אַגָּדָה זוֹהֶרֶת מִפִּי אֵל-שַׁדַּי

עַל פֶּרַח-הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהִצְמִיחַ פֶּרַע

שַׂר מְמֻנֶּה עַל תְּנוּבוֹת-שָׂדַי –

וְכָכָה אִמִּי לִי זִמֵּרָה:


בְּהָרֵי-גִלְבֹּעַ שׁוֹשַׁנָּה הֵנֵצָּה,

פֶּרַח-הַשָּׂשׂוֹן, חֵן בַּל יִבֹּל.

יֶשְׁנָם רְגָעִים שֶׁאֵין לָהֶם קֵצֶה

וַאֲשֶׁר גַּם הַזְּמַן לָהֶם לֹא יָכֹל –

בְּרֶגַע כָּזֶה הִיא הֵנֵצָּה.


בְּרֶגַע כָּזֶה נָפַל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ

וּמִדַּם לְבָבוֹ רָוְתָה הָאֲדָמָה.

אָמַר הַמַּלְאָךְ: אֲנִי אַפְלִיא פֹּה פֶּלֶא:

נְסִיכַת-יְהוּדָה שֶׁלֹּא תֵּדַע אֵימָה,

לֹא קֵץ וְלֹא מָוֶת בַּכֶּלַח.


פָּרְחָה הַשּׁוֹשַׁנָּה בַּת סַלְעֵי-גִּלְבֹּעַ,

שֶׁלֹּא תֵּדַע נְהִי, לֹא בְּכִי, לֹא קִינָה,

לֹא תֵדַע כָּל סְתָו וְלֹא תִשְׁמַע שִׁיר-נֹהַּ,

לֹא אֵבֶל וְחָרְבָּן, לֹא גָלוּת-הַשְּׁכִינָה,

אַךְ שִׁיר-הַמַּעֲלוֹת לֶאֱלֹהַּ.


וּבְשִׁיר-הַמַּעֲלוֹת תַּגִּיהַּ לְאַפְסַיִם:

אַשְׁרֵי הָאָדָם לֹא יֵדַע רְמִיָּה – –

וּבְהָעִיב הַשָּׂטָן אֶת פְּנֵי-יְרוּשָׁלַיִם,

שׁוּב הִיא סוֹגֶרֶת אֶת גְּבִיעָהּ

עַד תֹּם הַדִּמְעָה בָּעֵינַיִם.


וּכְתֹם כָּל דִּמְעָה וְהַקֶּרֶן תָּרִיעַ

וּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה קַרְנֵנוּ תָּרִים,

תִּנָּטַע בְּגַנּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ

וְתָהֵל יִפְעָתָהּ בִּכְבוֹד אֱלֹהִים

וּבִשְׁמֵי יְרוּשָׁלַיִם תַּגִּיהַּ.


ג

הֲמֻלָּה וְהָמוֹן וְשָׁאוֹן מְהַמֵּם

וּתְרוּעַת שׁוֹפָרוֹת וְתִפְאֶרֶת –

וּבְאֹהֶל צְבָאִי יוֹשֶׁבֶת הַָאֵם,

אִמֵּנוּ רָחֵל וְקוֹדֶרֶת.


רוּחַ-מִקְסָם יָפוּחַ בַּחֲשַׁאי,

הָאֵם מִתְחַלְחֶלֶת בְּרַעַד:

– 'בַּר-בִּטְנִי הַמַּצְבִּיא, בְּחִיר-אֲדֹנָי,

גַּלֵּה נָא לִי, מַהוּ הַיַּעַד?


'לְאָן מוּעָדוֹת פְּנֵי הַנֶּעְלָם,

הָאָיֹם, הַקַּנָּא, הַסּוֹלֵחַ?

הֲלָעַד נְחוֹגֵג בְּלִי-קֵץ, לְעוֹלָם?

הֲתָמִיד, הֲתָמִיד נְנַצֵּחַ?


'לִבִּי בִּי יִרְעַד, לֵב-הָאֵם בִּי יִרְהֶה

וְיָשִׂישׂ וְיֶחֱרַד וְאֵין-נַחַת –

בְּחִיר אֱלֹהִים, מַה יִהְיֶה, מַה יְּהֵא

לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הַנִּצַּחַת?' –


רוּחַ-מִקְסָם יָפוּחַ בִּילֵל –

מִבַּחוּץ קוֹל-עֲנוֹת יִשָּׁמֵעַ,

כָּל פָּנִים צוֹהֲלִים, הֶהָמוֹן מִשְׁתּוֹלֵל,

קוֹל-מִשְׁתֶּה וּמָחוֹל מִתְרוֹעֵעַ.


רוּחַ-מִקְסָם יָפוּחַ אִלֵּם.

הַמַּצְבִּיא הוּא שָׁלֵו וְרָגֵעַ,

כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו וּלְתוֹךְ חֵיק-הָאֵם

יַשְׁכִּיב אֶת רֹאשׁוֹ הַקּוֹדֵחַ:


– 'אִם אַתְּ תַּאֲמִינִי, אִמֵּנוּ רָחֵל,

אֱמוּנַת-אֵיתָנִים וּבוֹטַחַת,

אִם אַתְּ מַאֲמִינָה, וְיַאֲמִין יִשְׂרָאֵל,

הַיַּעַד הוּא: שָׁלוֹם – וְאֵין פַּחַד'.