אֱיָלוּתִי;

פְּקַח נָא אֶת רוּחִי לִרְוָחָה,

וְעֵינַי לְשִׁמְשׁוֹת-הִיּוּלִי,

וְכָל כֻּלִּי

לְאַסְפַּקְלַרְיָה צַחְצַחָה,

וְהַבְעֵת מִמֶּנִי אֶת רְפָא-הָרְפָאִים,

צִלּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים,

הָאֹפֶל הַמַּגִּיהַּ לִפְנֵי וְלִפְנִים,

הַמְּחֻכֶּה-הַמַּפְתִּיעַ,

הַמַּרְתִּיעַ-הַמַּרְגִּיעַ,

גָּרֶשׁ-נָא לְרֶגַע קָט אֶת

הַמַּהוּת הַכְּפוּשָׁה-הַנִּשְׂגֶבֶת:

הַמָּוֶת.

אֱיָלוּתִי,

הוּא רוֹמֵז לִי לָלֶכֶת,

וַאֲנִי הוֹלֵךְ, בְּלִי אָבִיב וְשַׁלֶּכֶת,

כְּבָר כֻּלִּי בָרִי, עָבָר, וַדַּאִי,

וְלָמַדְתִּי לָמוֹד

לַעֲמוֹד

עַל הַצּוּק: אֵין עוֹד,

דַּי.

כִּי אֵל-שַׁדַּי

הִתִּיקַנִי אֶל עֵבֶר מַאֲוַיַּי,

מֵעֵבֶר לְכָל-אָז,

מֵעֵבֶר לַבָּשָׂר וּמֵעֵבֶר לַפָּז,

לֹא אִכְפַּת לִי כָּל שָׁם,

לּא אִכְפַּת לִי כָּל רָז,

אַךְ אִכְפַּת לִי צֵל-הַצְּלָלִים,

חֲלוֹמִי הַיָּקָר, הַמְּשֻׁמָּר:

לַחֲזוֹת עַיִן-בְּעַיִן

אֶת צֵל שְׁנֵי בְּנֵי-הַיִּצְהָר,

שְׁנֵי מְעֻנֵּי יְרוּשָׁלַיִם,

הָעוֹמְדִים זֶה מוּל זֶה

עַל שְׁתֵּי גְדוֹת נְהַר-מְרִיבָה

הַר לְעֻמַּת הָר,

קְפוּאִים, בְּכִלְיוֹן-עֵינַיִם,

בִּמְדִיבָה,

וּמְחַכִּים לְאוֹת – –

לְהִדָּחֵס צַעַר הָעוֹלָם

וְהִבָּרֵץ כּוֹס-הַדְּמָעוֹת,

וּבְהַבְלִיג רַחֲמֵי הָאָדָם

וְאַהֲבָתוֹ הָעֲצוּרָה

עַד בְּלִי נְשֹׂא עוֹד –

תַבְלִיחַ שְׁכִינַת הָאֱנוֹשׁ

אוֹר יְקָרוֹת

מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם עַד קָצֵהוּ,

וְצֵל הַשְּׁנַיִם

יְחַבְּקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

וּבְכִפַּת הָרָקִיעַ

יוֹפִיעַ וְיַגִּיהַּ

עַתִּיק-יוֹמִין

בִּמְרוֹמֵי יְרוּשָׁלַיִם.

אֱיָלוּתִי,

אַחֲלֵי. תֵּן לִי וְאֶחֱזֶה

אֶת חֲלוֹמִי זֶה

הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן –

וְהַר-הַבַּיִת

וְהַר-הַזַּיִת

יִפְצְחוּ רֹן.