אַחֲרֵי שְׁלֹשִים שָׁנָה יָבֵשׁ הַדָּם.
יָבֵשׁ, נָמֹג, כָּלָה כֶּעָשָׁן. הֶעָשָׁן
שֶׁהָיָה עֲנַן-תָּמִיד
עַל שְׁמֵיהֶם
הָפַךְ אֵפֶר, הָאֵפֶר
פֻּזַּר עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ
בָּא בַּגַּנִּים, בַּשָּׁדוֹת,
דִּשֵּׁן אַדְמָתָם.
בַּחֲלוֹמוֹתַי הַצּוֹחֲקִים – –רָאִיתִי עַקְרַבִּים וּנְחָשִׁים
שׁוֹרְצִים בְּכָל נַהֲרוֹתָם,
מִפְלָצוֹת טוֹרְפוֹת עוֹלְלֵיהֶם הָרַכִּים,
דָּם בַּפֵּרוֹת הַכְּבֵדִים שֶׁל הָעֵצִים.
רָאִיתִי עֵצִים אֲדֻמִּים.– זֶה הַדָּם, צָחַקְתִי, זֶה הַדָּם
אוֹת קַיִן בְּמֵצַח צִמְחֵיהֶם
עַל כָּל הַר וְגִבְעָה
רַעֲנָן כָּל יוֹם,
לֹא יִמָּחֶה לְעוֹלָם –
קַעֲרוֹת גַּרְגְּרִים מְתוּקִים
כָּבְדוּ עַל כָּל שֻׁלְחָן.
וְשׁוּקֵי מִינְכֶן וּפְרַנְקְפוּרְט
מְלֵאִים
מִזַּן אֶל זְנוּת
וְיהוּדִי נוֹהֵג בָּם.
אֶרֶץ סְבוּאָה בַּשֵׁכָר, אֲבוּסָה נַקְנִיקֵי-דָם.וְהַשָּׂטָן מִתְהַלֵּךְ בֵּין הָעָם הַצּוֹהֵל, מַחֲזִיק
כְּנַף-אַדַּרְתּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים
– זְכֹר לִי, הוּא אוֹמֵר, זְכֹר
אֵיךְ יָצָאתִי לְפָנֶיךָּ
בִּשְׁנוֹת ל“ט – מ”ה
נִקְמַת דַּם יַלְדִּי הַקָּטָן לֹא עוֹד תֻּקַּם.