זְכוּכִית רַאֲוָה בְּאוֹרֶיהָ מופֶזֶת

מֵעֵבֶר מִשָּׁמָּה – רְחוֹב

מֵעֵבֶר מִפֹּה יָד עִוֶּרֶת חוֹרֶזֶת

בְּפַעַם הָאֶלֶף: מַכְאוֹב.

שָׁעָה שִׁכּוֹרָה מֵאֹרְלֹגֶן נִגֶּרֶת.

אֹרְלֹגֶן צוֹפֶה בַּמַּרְאָה.

הַיָּד הָעִוֶּרֶת מַתְחֶלֶת אִגֶּרֶת

בִּכְתֹבֶת: “אִמִּי הַיְקָרָה”.

אַחַר – נֶעֱצֶרֶת הַיָּד כְּנִדְהֶמֶת.

אֹרְלֹגֶן מַשְׁמִיעַ: חֲצוֹת.

הַיָּד הָעִוֶּרֶת סְתָם-כָּכָה רוֹשֶׁמֶת

עַל לֹבֶן הַנְּיָר מִפְלָצוֹת.

זְכוּכִית-רַאֲוָה מְזֹהֶרֶת עֲדַיִן.

נִגַּשׁ הַמֶּלְצָר: “רְצוֹנְךָ?”

הַיָּד הָעִוֶּרֶת מוֹחָה מִן הָעַיִן

טִפָּה רַק אַחַת.

וְצוֹנְחָה.