הָהּ דּוֹר רוֹצֵחַ-אַגָּדוֹת
דּוֹר מְשַׁכֵּל-עַצְמוֹ-לָדַעַת!
תִּרְצֶה לָשֵׂאת תְּפִלָּה – וְלֹא תוּכַל לִבְדּוֹת.
לוֹמַר קַדִּישׁ – וְלֹא תֵּדַע עוֹד.
לְהִנָּחֵם תִּרְצֶה – וְלֹא תּוּכַל.
כִּלְאָב-חוֹרֵג אֶל אֵל קַנָּא תָּבוֹאָה
וְתִתְפַּלֵּשׁ: עַל חֵטְא…
וְתִתְחַנֵּן: מְחַל…
וְתִתְיַפֵּחַ: נָא לַהֵט לַהֵט כּוֹכָב גָּבֹהַּ!
וְהוּא יַחְמֹל וִיצַו לַכּוֹכָבִים לִלְהֹט
מֵאַגָּדוֹת יַלְדוּת אֲשֶׁר נָמוֹגָה.
אֲבָל אֲנַחְנוּ
בְּמִינוּת עֵינֵינוּ הַכֵּהוֹת
הַאִם נִזְכֶּה לִרְאוֹת הַנֹּגַהּ?
לִצְמֹחַ מֵחָדָשׁ וּבְרֶטֶט גִּבְעוֹלִי
עֵינֵי-בְּרֵאשִׁית-בָּרָא לִפְקֹחַ כְּמוֹ נֶבֶט
וּמִגִּלּוּי תָּמִים
מִזֶּמֶר אֱוִילִי
הַדְשֵׁא אֶת יַלְדוּתֵנוּ הַקַּשֶּׁבֶת?
הַאִם נִזְכֶּה?
הַאִם נוּכַל לִבְדּוֹת?
וּלְהַאֲמִין לְהַאֲמִין – הַאִם נֵדַע עוֹד?
הָהּ דּוֹר רוֹצֵחַ-אַגָּדוֹת
דּוֹר מְשַׁכֵּל-עַצְמוֹ-לָדַעַת.