לוגו
בְּאָזְנֵי הַיֶּלֶד
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מְשֻׁנֶּה כִּבְדָיָה וְנִרְאֶה כְּאִוֶּלֶת

כְּגֻזְמָא שֶׁל מִינְכְהָאוּזֶן שֶׁל אַנְדֶּרְסֶן גְּרִים

כִּי פַּעַם אֵי-פַּעַם הָיִיתִי עוֹד יֶלֶד

וְנַעַר פָּרוּעַ עִם כָּל הַנְּעָרִים.


זֶה הָיָה מִשֶּׁכְּבָר – אַל תִּמְנוּ אֶת שְׁנוֹתַי נָא

(גָּדוֹל בְּשָׁנִים לֹא חָפַצְתִּי לִהְיוֹת)

וְהָיָה זֶה לֹא פֹּה – זֶה הָיָה בְּאוּקְרַיְנָה

(יֵשׁ אֶרֶץ כָּזוֹ בֵּין הַרְבֵּה גָלֻיּוֹת).


אַתֶּם מְזַמְּרִים עַל יַרְקוֹן וְכִנֶּרֶת

וּוַדַּאי תִּתְפַּלְּאוּ עַד מְאֹד בְּדַבְּרִי

עַל דְּנֶפְּר-נָהָר – הַמִּלָּה כֹּה מִוּזֶרֶת

בְּכַף-בֵּית אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַכְּתָב הָעִבְרִי.


אַךְ לִי הִיא הָיְתָה יְקָרָה כְּגִלְבֹּעַ

פְּשׁוּטָה כְּמוֹ לֶחֶם כְּאֵם אוֹ כְּאָב.

בִּצְעֹד עַל הַדְּנֶפְּר הַיּוֹם הַגָּבֹהַּ

חַמָּה שִׁכְשְׁכָה בּוֹ כְּדָג שֶׁל זָהָב.


וְאֵין לְהַבְחִין: אֵי פֹּה מַטָּה? אֵי גֹבַהּ?

וּמִי כָּאן בְּמִי מִשְׁתַּקֵּף כִּבְמַרְאָה?

מַה טּוֹב אָז הָיָה לְהָסִיר אֶת הַכֹּבַע

לִשְׁלוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מִמֵּי נְהָרָה.


אַךְ אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַל מָה וּמַדּוּעַ

לֹא נֹגַהּ שֶׁל יוֹם אָז אָהַבְתִּי מְאֹד:

בְּבֵית אֲבוֹתַי בַּחַלּוֹן הָרָבוּעַ

קְסָמוּנִי יוֹתֵר דִּמְדּוּמֵי הַלֵּילוֹת.


זֶה אָיֹם כְּמוֹ סוֹד זֶה מוּזָר כְּמוֹ פֶּלֶא.

כְּבָר כָּתַבְתִּי עַל כָּךְ בְּשִׁירַי לִגְדוֹלִים…

אֲבָל הֵם לֹא יָבִינוּ דְּבָרִים שֶׁכָּאֵלֶה

לֹא הֵם יֹאהֲבוּ שְׂפַת חִידוֹת וּסְמָלִים.


הֵם אוֹמְרִים: “לֹא מוּבָן! הֵן כְּיֶלֶד נִהְיֵיתָ!”

וְיֵשׁ יִכְעֲסוּ וְיַגִּידוּ: “חָצוּף!”

אַךְ אַתֶּם הֵן יוֹדְעִים כִּי אֶפְשָׁר גַּם לְפֶתַע

לִבְכּוֹת… כָּכָה סְתָם… רַק מִפְּנֵי שֶׁעָצוּב…


וְהָיָה מְשׁוֹרֵר שֶׁקָּרָא פַּעַם “דֹּמּוּ!”

כִּי בַּלַּיְלָה שָׁמַע בְּכִי תִּינוֹק שֶׁנִּפְחַד

וַיֹּאמַר: "אֱלֹהִים! עוֹלָמְךָ זֶה כִּסְדֹם הוּא

כָּל עוֹד מִתְיַפֵּחַ בּוֹ יֶלֶד אֶחָד!"


וְשׁוֹנִים אָז הָיוּ הַלֵּילוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד.

וְכָל לַיְלָה קָבַע אֶת דְּמוּתוֹ בִּלְבָבוֹ.

עוֹד הַיּוֹם גַּם הַיּוֹם עֵת דּוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת

אֲפַחֵד לְפָתְחָהּ פֶּן הַלַּיְלָה יָבוֹא.


אַךְ בְּכָל-זֹאת – מוּזָר! – כֹּה אָהַבְתִּי לָלֶכֶת

יְחִידִי אֶל הַדְּנֶפְּר דַּוְקָא בַּלֵּילוֹת.

הֵן קָרָה גַּם אֶתְכֶם שֶׁהָעַיִן נִמְשֶׁכֶת

דַּוְקָא לַמָּקוֹם הַמַּפְחִיד עַד מְאֹד.


לֹא אֹמַר כִּי תָּמִיד הִפְחִידַנִי הַלָּיִל.

זָכוּרְנִי: הַיּוֹם כְּבָר דָּעַך אָז וְרַק

הַשֶּׁמֶשׁ בָּרֹם נִסְתַּבְּכָה כְּמוֹ אַיִל

בְּעֵת שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק.


וְטוּרֵי אִילָנוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה הִגְבִּיהוּ

כַּפּוֹת יְדֵיהֶם הַכְּבֵדוֹת בִּתְפִלָּה.

לִי נִדְמָה כִּי בְּצַו אֱלֹהִים הֵם הֵבִיאוּ

לִקְרַאת הַמִּזְבֵּחַ עֵצִים לְעוֹלָה.


אֲבָל הוּא לֹא הֵבִין אָז הַשֵּׁגֶץ מִיכָיְלוֹ

כִּי פֶּלֶא גָּדוֹל מִתְרַחֵשׁ מִסָּבִיב

כִּי כְּבָר בַּמְּרוֹמִים מְקַדְּשִׁים אֶת הַלַּיְלָה

וְלַחַשׁ הַדְּנֶפְּר – תְּפִלַּת-מַעֲרִיב.


אָז דְּמָמָה שַׁבָּתִית אֶת הַזֶּרֶם הִרְדִּימָה.

קִמְרוֹן הָרָקִיעַ הַמַּיְמָה נִבָּט:

כּוֹכָבִים – כְּנֵרוֹת שֶׁהִדְלִיקָה לִי אִמָּא.

יָרֵחַ מָלֵא – כְּחַלָּה שֶׁל שַׁבָּת.


וְיֵשׁ וְהוֹפִיעַ הַלַּיְלָה זָרוּחַ:

גָּבֹהַּ מְאֹד – אַךְ שָׂמֵחַ-נוֹרָא!

אֲזַי לִי דָמְתָה לְבָנָה כְּתַפּוּחַ

תָּקוּעַ בַּנֵּס שֶׁל שִׂמְחַת-הַתּוֹרָה.


אֲבָל פַּעַם הִשְׁקַפְתִּי הַחוּצָה בְּפַחַד:

מָה רֶשַׁע הַדְּנֶפְּר הַלַּיְלָה זָמַם?

חֲצִי-לְבָנָה עַל הַזֶּרֶם מוּנַחַת

כַּצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה הַנִּגְרֶפֶת דּוּמָם.


פִּתְאֹם זְעָקָה. קוֹל הַבְּרִיחַ בַּדֶּלֶת.

וְיָד לֹא-נִרְאֵית מְכַבָּה פָּנָסִים.

אַתֶּם לֹא תֵּדְעוּ מַה הִיא עִיר מְיֻלֶּלֶת

וְשַׁעַט צְלָלִים שֶׁל רוֹדְפִים וְנָסִים.


אַתֶּם תִּקְרְאוּ זֹאת כָּתוּב עֲלֵי סֵפֶר.

תִּלְמְדוּ כְּשִׁעוּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל.

אָנֹכִי – כָּל יָמַי אֶשָּׂאֶנָּה כְּאֵפֶר

שֶׁל שְׂרֵפָה בְּיַלְדוּת וּבְכִיָּה “מַה מִּלֵּיל…”


וּכְאוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁקָּרָא פַּעַם “דֹּמּוּ!”

גַּם אֲנִי אֲשַׁוֵּעַ נָבוֹךְ וְנִפְחָד:

"אֱלֹהִים! אֱלֹהִים!

עוֹלָמְךָ זֶה כִּסְדֹם הוּא

כָּל עוֹד מִתְיַפֵּחַ בּוֹ יֶלֶד אֶחָד!"