אָזְנִי הַחֵרְשָׁה לֹא הִטֵּיתִי לִשְׁמֹעַ.

עֵינַי הַסּוּמוֹת לֹא פָּקַחְתִּי לִרְאוֹת.

יֵשׁ לַיְלָה קִשֵּׁחַ אָטוּם וְגָבֹהַּ

שֶׁבּוֹ מִסְתַּלְּקִים הַמַּרְאוֹת.

בְּלַיְלָה כָּזֶה גַּם הַיָּד הַנִּמְתַּחַת

נִקְפֶּצֶת לְפֶתַע-פִּתְאֹם וְקוֹפֵאת:

רָפָה הִיא בְּלַיְלָה כָּזֶה מִלָּקַחַת

עַל כֵּן מְהַסֶּסֶת לָתֵת.

הָאֵלֶם רוֹבֵץ עַל הַפֶּתַח כְּנֶדֶר.

קְפוּאָה כִּגְזַר-דִּין אֲפֵלָה בֶּחָלָל.

סְתָם-כָּךְ תְּסוֹבֵב הַכַּפְתּוֹר שֶׁבַּחֶדֶר

וְלֹא יִדָּלֵק הַחַשְׁמַל.