פְּעוּטָתִי, הַמִּתְפָּרַחַת בְּחֶסֶד סְתָוִי,

הַמְּבַשֶּׂרֶת בִּי אָבִיב בַּשַּׁלֶּכֶת –

אָנָּא, הִזָּהֲרִי, זֶה מָוֶת לִי יָבִיא,

לַשָּׁב מִן הַגְּבוּל בּוֹ חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

אַחֲלַי, שִׁמְרִי נָא מִן הַחֵרֶם:

בְּרִית כְּרוּתָה לוֹ לָעוֹבֵר אֶת הַשְּׁבִיל,

שֶׁבַּת-זוּגוֹ שׂוֹרַפְתּוֹ עַל מוֹקְדָהּ כָּלִיל.

בְּרוּכָה הִיא תַמּוּתֵךְ, זֶה לֶקֶשׁ עֲדָנַי,

בְּרוּכָה הַבַּכּוּרָה שֶׁבַּבֹּסֶר.

אָנָּא, הִזָּהֲרִי, כִּי מְאֹד אֵין לִי פְּנַאי,

כִּי כָל רֶגַע-סְתָו הוּא לִי שְׁעַת-כּשֶׁר

לְחַטֵּא חִישׁ-בַּז אֶת הָרֶקֶן.

בְּרִית כְּרוּתָה לִי לַחוֹזֵר מִן הַגְּבוּל,

שֶׁמֵּעֵבֶר לְזִיוֵךְ אֵין עוֹד זְבוּל.

כַּמָּה נֶהְדָּר הוּא אֱלוֹהֵךְ בַּעֲלָטָה,

שֶׁנִּגְלָה רַק אֵלַי בְמַבְלִיחַ,

הַכָּמֵהַּ לְנִיבִי שֶׁעֲדַיִן לֹא בֻטָּא

בִּשְׂפַת שׁוּם גֶּבֶר בְּגַחַל סוֹד-שִׂיחַ,

שֶׁבּוֹ אֲגַלֵּךְ לְאָזְנַיִךְ. –

קִרְבִי נָא אֵלַי, אַט-אַט, בְּאֵלֶם דֹּם,

פֶּן יַהְפֹּךְ לְשַׁדֵּנוּ לְלַבַּת-גֵיהִנֹּם. –

פְּעוּטָתִי, הִתְקַדַּשְׁתִּי לְזֹהַר-בְּרֵאשִׁית:

הִלַּת-הַגֶּבֶר וְהִיא אֵשׁ אוֹכֶלֶת

אֶת כָּל שֶׂכְוִיּוּתִי לְרַגְלַיִךְ אָשִׁית

בְּעַד רֶגַע-אַשְׁלָיָה בְּלִי הִסּוּס-קֹהֶלֶת

הַמְּחַטֵּט בְּסוֹד-הַמָּוֶת.

אַתְּ הִנֵּךְ לִי אַשְׁלָיַת-הָאַשְׁלָיוֹת:

קְטִיפַת-בְּשָׂרֵךְ, שֶׁהִיא סוֹד כָּל-הֱיוֹת.

וַאֲנִי, אַלְלַי לִי, אֲבוֹי לַחִפָּזוֹן,

כִּי בְשָׂרֵךְ לִי זֶפֶת בּוֹעֶרֶת.

לִי מָחָר כָּל שִׁלְשֹׁם, לִי גִמְגּוּם כָּל חָזוֹן,

שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לַחַשׁ שֶׁל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.

אָנָּא, כַּסִּי מַעֲרֻמַּיִךְ;

אֶתְעַוֵּר בְּיָפְיֵךְ, בְּזָהֳרֵךְ הַסָּתוּם,

וְשִׁכּוֹר-תַּעֲלוּמָה בִכְשָׁפַיִךְ אָנוּם.

פְּעוּטָתִי, שֶׁנִּגְלֵית לִי בְהוֹד כָּל-טָמִיר,

בְּלִי תְנַאי וְשִׁיּוּר, הֲדַר כָּל-הַדֶּרֶת:

אָנָּא, הִשָּׁמְרִי, אֶשְׁכָּרֵךְ הַכַּבִּיר

עִנּוּי-דִּין הוּא לִי, חֲנִינָה מְיַסֶּרֶת.

אָנָּא, אַחֲלַי, אַל תַּשְׁהִיהוּ,

מַצִּי אֶת הָעֱנוּת, אֶת זִיוֵךְ, עַד אֵין-עוֹד,

כָּל-כֻלֵּךְ, עַד תֻּמֵּךְ, עַד תֻּמֵּנוּ, עַד מוֹת.