קָרָאתִי לָךְ זְמוֹרָה, כִּי זְקוּפָה גִזְרָתֵךְ,

כִּי בָךְ בָּחַר אֵל לְיַסְּרֵנִי מִכְּבָר,

כִּי נְסוּכִים עָלַיִךְ בְּלֶכְתֵּךְ גַּעְגּוּעִים,

כְּגַעְגּוּעָיו שׁל זִיסְפוֹן רַךְ בְיֶרַח אֲדָר.

וְאוֹתָךְ אֵינִי מַכִּיר – וְאוּלָם יוֹם יָבֹא,

וְנִשְׁמַע עַל פִּתְחִי בַּסַּעַר קוֹל-דָּפְקֵךְ:

וַאֲנִי אֶפְתַּח פִּתְחִי לְקוֹל-דָּפְקֵךְ,

וְחָזִי הַמַּמְרֶה בִשְׁרִירוּת לְבָבִי

יַךְ כְּהַכּוֹת שָׁדַיִךְ הַמַּמְרִים בְּהֵחָבְקֵךְ.

כִּי אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ, עֵינַיִךְ מַבְרִיקוֹת כְּנִצָּנִים,

וְחִשְׁקֵךְ לִפְרֹחַ, לִפְרֹחַ, לִפְרֹחַ!

וּמַחְשְׁבוֹת נְעוּרַיִךְ לֹא תֵדַעְנָה מָנוֹחַ,

מְפַרְכְּסוֹת כִּסְבָכִים עַל נַחְשׁוֹל רוֹתֵחַ,

וְאַדִּיר חֶפְצֵךְ כְּחֶפְצִי: לַעֲמֹד בִּפְנֵי סַעַר אֱלוֹהַּ

אוֹ לְהִנָּסֵחַ!