קוֹל-בּוֹכִים בָּא בִדְמִי הַלֵּיל.

הָהּ, לוּ יָדַעְתִּי מִי הוּא הַלָּז,

אֵין זֹאת כִּי רוּחַ הוּא הַקּוֹבֵל עַל-הַלֵּיל.

אַךְ אֵין הָרוּחַ קְרוֹבָה כָךְ,

הָרוּחַ קוֹבֵל לַיְלָה לֵיל:

אֵין זֹאת כִּי דָמִי קוֹבֵל מָר,

קוֹל דָּמִי הוּא.

אַךְ אֵין קוֹל דָּמִי זָר כָּל-כָּךְ,

אַךְ דָּמִי שׁוֹקֵט כְּאוֹתוֹ לֵיל,

מֻבְטָחְנִי אֵיזֶה לֵב יְתַנֶּה מָר.