לְשָׂרָה בּתִּי

צַפְרִיר קַל צַמֶּרֶת יָנִיעַ

יִשָּׂא בְּחֻבּוֹ נִיחוֹחַ אָבִיב,

צִפֹּור כָּנָף רְנָנָה תַשְׁמִיעַ

הָרוּחַ תַּזְלִיף בָּשְׂמָהּ מִסָּבִיב.

הַשָּׁמַיִם יָם שֶׁל בְּדֹלַח

שֶׁמֶשׁ פָּז חֻמָּה תַרְעִיף,

בֵּין טְרָפִים יַסְמִיק נִצָּן

עַל קָמָה אִכָּר חֶרְמֵשׁ יָנִיף.

מַה יָפִיתָ וְנָעַמְתָּ!

לְכֻלָּנוּ – הָאָבִיב,

אַךְ הוֹפַעְתָּ וְזָרִיתָ

בְּשׂוֹרַת תְּחִיָּה מִסָּבִיב.