אֱלֹהַי נְצוֹר מוֹלַדְתִּי!
שָׁמְרָהּ כְּבָבַת בַּת־עָיִן!
כִּי הִיא בֵית חַיִּינוּ
וְזוּלָתָהּ לָנוּ אָיִן.
כִּי עָלֶיהָ הוֹרַגְנוּ
שָׁפַכְנוּ דָּמֵינוּ,
הִיא תִקְוָתֵנוּ
וְנִשְׁמַת אַפֵּנוּ.
פִּרְחֵי אֲבִיבִים – מֵיטַב אוֹננֵוּ
פְּרִי תְנוּבַת שַׁדְמוֹתַיִּךְ,
נָסְכוּ בְעוֹרְקַיִךְ טַלְלֵי תְּחִיָה
דִּשְׁנוּ בְּדָמָם רִגְבוֹתַיִךְ.
אֱלֹהַי נְצוֹר מוֹלַדְתִּי!
וּפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶיךָ.
כִּי כִתְּרוּנוּ זְאֵבִים רַבִּים
מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ!
גּוֹנְנָה בְּאֶבְרַת חֹסֶן.
שָׁמְרָהּ, רְצֵה קָרִבָּנָהּ.
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אֵם,
שִׁכְּלָה אֶת בְּנָהּ יְחִידָהּ.
אַמֵּץ לְבָבֵנוּ בְּעָמָל וּבַקְרָב
אָזְרֵנוּ חַיִל כִּי דַּלוֹנוּ מְאֹד,
כִּי רַבַּת שָׂבַעְנוּ בּוּז וְקָלוֹן
אַמֵּץ רַגְלֵינוּ בַּל תִּמּוֹט!
אֱלֹהַי נְצוֹר מוֹלַדְתִּי!
שִּׂימֶנָה כחוֹתָם עַל לֵב,
לְמַעַן שְׂרִידֵי עוֹלָלַי
הָבֵס כָּל צָר וְאוֹיֵב.