יָדַעְתִּי, כִּי יוֹם זֶה שֶׁחָלַף

לֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם עֲלֵי חֶלֶד,

לֹא יִסֹּב הַגַּלְגַּל אֲחוֹרָה

זֶה מוּבָן אֲפִילוּ לַיֶּלֶד.

לָמָה זֶה אֵיפֹא אֲבַכֶּנוּ

עָלָיו דְּמָעוֹת אַזִּיל?

אֶסְחוֹב עַל גַּבִּי אֶתְמוֹלִי

יַשְׁבִּית שְׂשׂוֹנִי וְגִּילִי.

שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵינֶנָּה

וְאִתָּה חֲלוֹמוֹת הָאֶתְמוֹל,

בְּטַח, אֶחָא, בְּמָחָר

לְמֶעֲנוֹ עֲבוֹד וַעֲמוֹל!

הִנֵּה חָלַף גַּם הַלַּיְלָה

בָּאֹפֶק הַשַּׁחַר דָּרַךְ,

צַפֵּה לְאוֹר, אֶחָא,

גַּם מָחָר הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח!