אִמִּי, אוֹר הַיּוֹם נֶהְפַּך לְלָבָן כֵּהֶה בַשָׁמָיִם. לֹא יָדַעְתִּי מָה־הַמּוֹעֵד עַתָּה.
שַׁעֲשֻׁעַי לֹא יְשַׁעַשְׁעוּנִי, לָכֵן סַרְתִּי אֵלָיִךְ. הִנֵּה שַׁבָּת הַיּוֹם, הִנֵּה הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ לָנוּ.
עִזְבִי אֶת־מְלַאכְתֵּךְ, אִמִּי, שְׁבִי פֹה אֶל־הַחַלּוֹן וְסַפְּרִי בְאָזְנָי וְהַגִּידִי לִי אַיֵּה מִדְבַּר טִפַּנְטָר אֲשֶׁר בְּסִפֻּרֵי הַנִּפְלָאוֹת?
צִלְלֵי הַגֶּשֶׁם כִּסּוּ אֶת־אוֹר הַיּוֹם מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה.
הַבָּרָק הַזּוֹעֵם שָׂרַט בְּצִפָּרְנָיו אֶת־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם לִשְׂרָטוֹת.
כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלְגְּלוּ הֶעָבִים וְהָרַעַם יִרְעַם, אָהַבְתִּי כִּי־אֶפְחַד וְאֶדְבַּק בָּךְ.
כַּאֲשֶׁר יִתְדַּפֵּק הַגֶּשֶׁם הַכָּבֵד שָׁעוֹת עַל־שָׁעוֹת עַל־פְּנֵי עֲלֵי הַבַּמְבּוֹ וְחַלּוֹנֵינוּ יֶחֶרְדוּ וִיצַלְצְלוּ מִדְּחִיפוֹת הָרוּחַ, אַהֲבְתִּי כִּי־אֵשֵׁב בַּדָד בְּחַדְרֵךְ לִימִינֵךְ, אִמִּי, וְאֶשְׁמַע אֵלַיִךְ בְּסַפְּרֵךְ בְּאָזְנַי אֶת־דְּבַר מִדְבַּר טִפַּנְטָר אֲשֶׁר בְּסִפֻּרֵי הַנִּפְלָאוֹת.
אַיֵּה מְקוֹמוֹ, אִמִּי? עַל־שְׂפַת־צִי מִן־הַיַּמִים, לְרֶגֶל־מִי מִן־הַגְּבָעוֹת, בְּמַמְלֶכֶת־מִי מִן־הַמְּלָכִים?