בְּלֵב פָּרִיס, בְּנֶשֶׁף מְחוֹלוֹת
רָקְדוּ רַק בְּתוּלִים וּבְתוּלוֹת.
וְהִתְגַּנְּבָה לְשָׁם אִשָּׁה זְקֵנָה,
אֲשֶׁר מָלְאוּ לָהּ כְּבָר שְׁמוֹנִים שָׁנָה.
אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,
שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!
הִיא שָׂמָה עַיִן עַל בָּחוּר צָעִיר,
הוּא הֶחָמוּד בַּחֲמוּדֵי הָעִיר.
"לְכִי מֵעַל פָּנַי, לְכִי זְקֵנָה!
לָךְ כֶּסֶף אֵין מַסְפִּיק לִנְדוּנְיָה."
אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,
שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!
"אִלוּ תֵּדַע מָה עֲשִׁירָה אֲנִי,
נִזְהַרְתָּ בִּדְבָרֶיךָ אֲדוֹנִי."
“הַגִּידִי-נָא מָה עשֶׁר לִזְּקֵנָה?”
“שֵׁשׁ חָבִיּוֹת מְלֵאוֹת זָהָב אוֹנָהּ.”
אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,
שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!
"אִם כָּכָה, שׁוּבִי, שׁוּבִי הַזְּקֵנָה,
נָבוֹא בִּבְרִית, נִשְׂמַח בַּחֲתֻנָּה!"
הוּא הוֹלִיכָה לִכְנֵסִיָּה קְרוֹבָה.
בִּקֵּשׁ: “קַדְּשֵׁנִי עִם יַלְדָּה טוֹבָה!”
אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,
שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!
שָׂח הַכֹּהֵן: "יַלְדָּה? אַתָּה הוֹזֶה!
הִיא בַּת שְׁמוֹנִים, אִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.
הַיּוֹם אַתָּה חוֹגֵג בַּחֲתֻנָּה,
מָחָר אַתָּה בּוֹכֶה בַּהַלְוָיָה!"
אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,
שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!
רָקְדָה לָהּ הַזְּקֵנָה, הִתְרוֹצְצָה,
עַד שֶׁנָּפְחָה נַפְשָׁהּ מֵרֹב קְפִיצָה.
הִיא פִּיהָ פָּעֲרָה, הֵם הִסְתַּכְּלוּ
וּבוֹ שָׁלשׁ שִׁנַּיִם נִתְגַּלּוּ.
אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,
שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!
אַחַת עָמְדָה, שְׁנִיָּה כְּבָר מָעֲדָה,
שְׁלִישִׁית — נָשְׁבָה הָרוּחַ בַּעֲדָהּ.
חִפְּשׂוּ בְּתוֹךְ כִּיסֶיהָ הַסְּדוּקִים.
מָצְאוּ שְׁלשָׁה אֲסִימוֹנִים שְׁחוּקִים.
אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,
אֲשֶׁר רִמְּתָה, רִמְּתָה אֶת חֲתָנָהּ!