נִגְדְּעָה קֶרֶן עֲדִינָה –

הִיא גְבֶרֶת כָּל מְדִינָה

הוּא אֲשֶׁר בּוֹ רָם לְבָבָהּ

מֵת, וּבַמֶּה תִגְבְּהִי נָא?

הָיְתָה לִצְבִי אֲרָצוֹת –

וַתְּהִי הַיּוֹם שְׁנִינָה.

נָתְנָה בָבֶל בְּאָזְנַי

קוֹל יְשַׁכַּח כָּל נְגִינָה:

"רַב שְׁאוֹני עַל גְּאוֹנִי,

אַחֲרָיו אֵין לִי חֲנִינָה.

נֶאֱסַף חוֹבֵל בְּלֵב יָם –

מִי יְנַהֵל הַסְּפִינָה?"

(1038)