לַיְלָה כְּחֹל־עַיִן

תָּלָה נֵבֶל כֶּסֶף

עַל כַּפּוֹת הַתָּמָר,

מִי בִּדְמִי לַיִל

מְנַגֵּן עַל הַנֶּבֶל

וְקוֹלוֹ מְנַסֵּר,

מְנַסֵּר וְאוֹמֵר:

לַיְלָה כְּחֹל־עַיִן

תָּלָה נֵבֶל כֶּסֶף

עַל כַּפּוֹת הַתָּמָר,

אֲנִי בִּדְמִי לַיִל

מְנַגֵּן עַל הַנֶּבֶל

וְקוֹלִי מְבַשֵּׂר,

מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:

לַיְלָה כְּחֹל־עַיִן

תָּלָה נֵבֶל כֶּסֶף

עַל כַּפּוֹת הַתָּמָר,

הַמְנַתֶּרֶת בַּגַּנִּים

מַקְשִׁיבָה לְקוֹלִי

וְקוֹלִי מְצַרְצֵר,

מְצַרְצֵר וְהוֹלֵךְ:

לַיְלָה כְּחֹל־עַיִן – –