אוֹרִים מָה־רָפִים בִּבְדִידוּת וּבְרַחַק.
כּוֹכָב בֵּין עָבִים מְעִיבִים אֶת הַשַּׁחַק.
קוֹרֵא תַּרְנְגוֹל וְשׁוֹנֶה בְּרָב־זַעַף –
וְגֶבֶר שָׁכֵן יַעֲנֶה לוֹ בְּרַהַב.
הָעֵמֶק בִּשְׁנָת, בְּיָוֵן וְשַׁלֶּכֶת;
לֹא־יֵשׁ עוֹד לְאָן – וְאֵין חֵפֶץ – לָלֶכֶת.
בָּעֹגֶם הַזֶּה עוֹד נוֹתַרְנוּ בַּדְּמִי:
אוֹרִים וְכוֹכָב, הַשֶׂכְוִי וַאֲנִי.