אֵם־שַׁבָּת הִדְלִיקָה נֵרוֹתֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן
וּמַפָּה צֶחָה פָּרְשָׂה בְּאֶצְבְּעוֹת יָד־נַעֲלָמָה.
מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי עָמָל אָסְפָה בָּנֶיהָ לִמְנוּחָה
וּלְלֶחֶם־מִשְׁפָּחָה.
לַיְלָה חַם־אָפֵל עָטַף אֶת נוֹף הָעֵמֶק עִם הַיְקוּם,
וְנוֹשֶׁמֶת הַכִּנֶרֶת בְּאִוְשַׁת גַּלִּים רַכִּים.
רֹן הַלַּיְלָה בַּשְּׁדֵמוֹת, וּמְנַסֵּר קוֹל הַצְּרָצַר
אֶל מְחוֹל הַפַּרְפָּרִים.
מָה הַדְּמוּת מִקֶּדֶם תַּעַל: שֶׁבֶת רוֹעֵי צֹאן?
זֶבַח־מִשְׁפָּחָה בָּעָם? תִּפְאֶרֶת חַג בְּיִשְׂרָאֵל?
מַה לַּלֵּב כִּי יֶהֱמֶה לְזֵכֶר חֶבֶר אִסִּיִּים,
שׁוֹכְנֵי־יַרְדֵּן מֵאָז?
אֵם־שַׁבָּת! הַאֲזִינִי לְהֶמְיַת הַלְּבָבוֹת
וּלְאֵלֶם־הַשָּׂפָה בְּלַיְלָה זֶה עַל הַיַּרְדֵּן.
פִּרְשִׂי כַּפַּיִךְ עַל לֶחֶם שֻׁלְחָנָם
וּבָרְכִי עַל הַשָּׁלוֹם.
בָּרְכִי הַנֶּאֱמָנִים, זוֹרְעֵי הָאוֹר בִּשְׂדֵה־אָדָם,
וְתִשְׁרֶה שִׂמְחַת־עוֹלָם בְּלֵב עוֹרֵג לְאַחֲוָה.
עוֹד בָּאֵי־תֵּבֵל כֻּלָּם יָבוֹאוֹ שֶׁבֶת כְּאַחִים
לְשַׁבַּת־הַשַּׁבָּתוֹן..