מַשֶּׁהוּ חָלַמְתִּי,
מִישֶׁהוּ בָּכָה בִּי
בְּאֵימָה גְדוֹלָה מְאֹד.
הֶהָרְאֵיתִי בַּבָּאוֹת?
הֲפָעַם בִּי קוֹל־עָבָר?
לֹא יָבִין רוּחִי דָבָר.
אַתְּ שֶׁעוֹרַרְתִּינִי,
רַעְיָתִי הָעֲנֻגָּה,
מַחְמַדֵּינוּ פֹּה בַּבַּיִת –
הֲבָלִים בִּעוּת הַמַּיִט,
הַכְּפָר נָטוּעַ עַל תִּלּוּ
וְיָרֵחַ בְּהִלּוֹ.