בְּסָמוּךְ לָנוּ בָּאִים חֲרִישִׁית גַּלֵּי יָם־כִּנֶּרֶת.

מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה וְהַדְּמָמָה בָּאִים הַגַּלִּים בְּלֹבֶן הַקֶּצֶב.

דְּמָמָה וְלַיְלָה אוֹפְפִים אֶת הַכִּנֶּרֶת.

אוֹרוֹת־יִשּׁוּבִים מְנַצְנְצִים סָבִיב לָהּ,

אוּרֵי־חַג מַבְלִיחִים בְּמֵימֶיהָ

מִנֶּגֶב כִּנְּרוֹת, מִקִּדְמַת כִּנֶּרֶת, מִבִּקְעַת גִּנּוֹסַר.

בְּסָמוּךְ לָנוּ שְׁלֵוִים וּבוֹטְחִים בָּאִים הַגַּלִּים.

יַמַּת בְּרֵאשִׁית, אֶרֶץ יְפַת־נוֹף, מְחוֹז חֲזוֹנוֹת.

לֹא תְּמוֹל אֲנַחְנוּ. הוֹ, גְּלִיל אָבוֹת –

אָבוֹת עוֹבְדֵי אֲדָמָה וְדַיָּגֵי כִּנֶּרֶת,

שׁוֹחֲרֵי שָׁלוֹם בְּעִתּוֹת שָׁלוֹם,

קַנָּאֵי חֵרוּת לְעֵת מִלְחָמוֹת,

מְבַקְשֵׁי אֱלֹהִים בְּאֵין חָזוֹן.

בְּסָמוּךְ לָנוּ שָׁבִים וּבָאִים גַּלֵּי יָם־כִּנֶּרֶת.

כְּאָז כֵּן עַתָּה אוֹתוֹ מִקְצַב גַּלִּים,

אוֹתָם מִינֵי דָגִים בַּיָּם,

אוֹתָם מִינֵי צִפֳּרִים מְעוֹפְפוֹת,

אוֹתָם שְׁמֵי כּוֹכָבִים בַּלֵּילוֹת,

אוֹתָם חֶזְיוֹנוֹת הַנָּפֶשׁ.

בְּסָמוּךְ לָנוּ תְּכוּפִים וּתְמִידִים בָּאִים הַגַּלִּים.

דגניה ב, אביב תשל"א.