לוגו
רומנסה על חרינלדו והאינפנטה
תרגום: רפאל אליעז
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

חָרִינַלְדּוֹ, חָרִינַלְדּוֹ,

פַאז' אָהוּב, יַקִּירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,

מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ הַלַּיְלָה

עִמָּדִי בְּגַנִּי הַפּוֹרֵחַ!

חֵי הָאֵל, חֵי הָאֵל, חָרִינַלְדּוֹ,

גּוּף לְךָ אֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי.

– אֵין אֲנִי כִּי עַבְדֵּךְ הַצָּנוּעַ:

וְעָלָיו אַתְּ לֹועֶגֶת, סֶנְיוֹרָה.


אֵין זֶה לְךָ, חָרִינַלְדּוֹ,

בְּתוֹם־לֵב וּבְיֹשֶר דִּבַּרְתִּי.

– הֲתַרְשִׁינִי לִשְאֹל, סֶנְיוֹרָה,

אֵימָתַי זֶה הַנֵּדֶר תַּשְׁלִימִי?

– בֵּין חֲצוֹת לְאַחַת בַּלַּיְלָה,

כִּי זוֹ עֵת בָּהּ הַמֶּלֶךְ רוֹדֵם לוֹ.


וַיְהִי לְאַחַר חֲצוֹת לַיְלָה

וְהַפַאז' חָרִינַלְדּוֹ לֹא בָּא עוֹד.

– אֲרוּרָה הָאִשָּׁה, חָרִינַלְדּוֹ,

שֶׁקָּשְׁרָה אֶת נַפְשָׁהּ בְּנַפְשְׁךָ!

– חָרִינַלְדּוֹ שֶׁלָּךְ הוּא, סֶנְיוֹרָה,

הוּא שֶׁלָּךְ וּלְגוּפֵךְ, עַלְמַת חֶמֶד!

– מִי הֵעֵז אֶל חַדְרִי לָגֶּשֶׁת?

מִי בְּחָזְקָה הוֹלֵם עַל הַדֶּלֶת?

– ­הֵרָגְעִי, הֵרָגְעִי נָא, סֶנְיוֹרָה,

כִּי רֵעֵךְ הַנָּעִים בָּא אֵלַיִךְ.


אָחֲזָה בְּיָדוֹ בַּת־הַמֶּלֶךְ

וְאֶל עֶרֶשׂ־שְׁנָתָהּ הִשְׁכִּיבַתְהוּ.

בְּמִשְׂחַק עִלּוּסִים וְנֹעַם

תַּמּוּ חִישׁ כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה.

כַּאֲשֶׁר אוֹר־הַשַּׁחַר הִפְצִיעַ

תַּשׁ כֹּחָם וְעָצְמוּ עֵינַיִם.

אָז הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַמֶּלֶךְ

כִּי חֲלוֹם־בַּלָּהוֹת הֶחֱרִידָהוּ.

– שׁוֹדְדִים שָׁלְחוּ יָד בָּאִינְפַנְטָה

אוֹ בּוֹגְדִים בְּבֵיתִי קָשְׁרוּ קֶשֶׁר!


וַיִקְרָא אֶל הַפַאז' חָרִינַלְדּוֹ,

כִּי יָבוֹא וּמִיָּד יַלְבִּישֵׁהוּ.

– חָרִינַלְדּוֹ, חָרִינַלְדּוֹ,

פַאז' אָהוּב יַקִּירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ!


פַּעֲמַיִם שָׁלשׁ הוּא קָרָא לוֹ,

לִתְשׁוּבָה לֹא זָכָה אַף לֹא פַּעַם.

וַיַּחְגֹּר לְמָתְנָיו חַרְבֵּהוּ

וַיִּגַּשׁ אֶל חֲדַר הָאִינְפַנְטָה.

וַיִּרְאֶה אֶת בִּתּוֹ עִם הָעֶלֶם

בְּשָׁכְבָם כְּאִשָּׁה עִם בַּעַל.

הַאֶשְׁפֹּךְ אֶת דַּם חָרִינַלְדּוֹ?

נַעַר זֶה עַל בִּרְכַּי גִּדַּלְתִּי!

אוֹ אֶשְׁפֹּך דַּם בִּתִּי, הָאִינְפַנְטָה,

וְאָבְדוּ לִי מַלְכוּת וָכֶתֶר?

בֵּינֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב אָשִׂימָה,

וְסִימָן הִיא תִּהְיֶה וְעֵדוּת לִי.


כָּךְ אָמַר וְיָצָא לוֹ בַּסֵּתֶר

אֶל גַּנּוֹ הַיָּפֶה וְהִמְתִּין בּוֹ.


וַתֵּעוֹר מִשְּׁנָתָהּ הָאִינְפַנְטָה

וְהַשֶּׁמֶשׁ גְּבוֹהָה בַּשָּׁמַיִם.

מַגָּעָהּ שֶׁל חֶרֶב צוֹנֶנֶת

הֶעֱלָה בִּבְשָׂרָהּ צְמַרְמֹרֶת.

– קוּמָה נָא, יַקִּירִי חָרִינַלְדּוֹ,

אֲדוֹנִי אֲהוּבִי אָנָּא קוּמָה!

זוֹ חַרְבּוֹ שֶׁל אָבִי הַמֶּלֶךְ

הָרוֹדֶמֶת בֵּין שְׁנֵי גּוּפוֹתֵינוּ.


– אָן אֶשָּׂא אֶת רַגְלַי, סֶנְיוֹרָה,

בְּלִי יִרְאוּנִי עֵינָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ?

– אֶל גַּנּוֹ שֶׁל אָבִי, חָרִינַלְדּוֹ,

לֵךְ וּקְטֹף חֲבַצֶּלֶת אוֹ וֶרֶד,

יִסּוּרִים כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ,

אֶשָּׂאֵם, אֲהוּבִי, אִתְּךָ יַחַד.


כִּדְבָרֶיהָ עָשָׂה חָרִינַלְדּוֹ

וְיָרַד אֶל גַּנּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.

– מֵאַיִן תָּבוֹא, חָרִינַלְדּוֹ,

כֹּה חִוֵּר לְמַרְאֶה וּמַר־נֶפֶשׁ?

– מֶלֶךְ טוֹב, בְּגַנְּךָ טִיַּלְתִּי,

בִּפְרָחִים שֶׁהֵנֵצוּ חָזִיתִי.

נִיחוֹחוֹ שֶׁל וֶרֶד, שָׁאַפְתִּי,

הוּא שָׁדַד מִפָּנַי אֶת הַסֹּמֶק

– עַל הַוֶּרֶד הַזֶּה, שֶׁקָּטַפְתָּ

זוֹ חַרְבִּי שֶׁתִּשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ.

– הָרְגֵנִי, הַמֶּלֶךְ, הָרְגֵנִי,

כִּי רָאוּי אָנֹכִי לְעֹנֶשׁ!


בְּעוֹדָם מְדַבְּרִים הַשְּׁנַיִם,

אֶל אָבִיהָ נִגְּשָׁה הָאִינְפַנְטָה.

– אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, אַל תִּגַּע בּוֹ,

כִּי אִם תְּנֵהוּ וַיְהִי לִי לְבַעַל,

וְאִם תַּהַרְגֵּהוּ, חָלִילָה,

גַּם בִּתְּךָ, אַתָּה דָּן לְמָוֶת.