כ“ה בכסלו תש”ח – 8.12.1947

הנהלת הסוכנות היהודית עיינה בהחלטות הממשלה שהואלת למסור לי בשיחתנו אתמול.

ההנהלה מקדמת ברצון החלטת הממשלה לפַנות המשטרה הבריטית והערבית וכל כוחות הצבא משטחי תל־אביב, רמת־גן ופתח־תקוה בחמישה־עשר לדצמבר. הישוב היהודי רוצה ומוכן לקבל על עצמו החזקת השלום והסדר הפנימי בשטח זה. הוא מוכן לקבל על עצמו אותה האחריות בכל שטח אחר של המדינה היהודית העתידה שיפונה מכוחות הממשלה.

אולם אין הנהלת הסוכנות היהודית יכולה לראות סירובה של הממשלה לספר נשק ל“משמר העם” היהודי בשעה שהיא מחלקת נשק ל“משמר העם” הערבי, אלא כקיפוח משווע והרה סכנה חמוּרה. עלינו לקרוא תגר על החלטה זו לא רק מפני שהיא מהווה הפליה גלויה. כידוע להוד מעלתך, הצהירו אחדות מממשלות ערב והוועד הערבי העליון בפומבי על מלחמתם ביהודי א“י ובמדינה היהודית העתידה. בשבוע האחרון הכריז הוועד הערבי העליון שביתה לשלושה ימים אשר לוותה בשפיכות דמים הנמשכת והולכת. יחידות של הלגיון הערבי חונות בא”י, אחדות מהן בשכנות קרובה לישובים יהודים ולערים יהודיות. יחידה צבאית יהודית ממין זה אינה בנמצא בארץ. לנו הגידה הממשלה שהיא אחראית לפיקודו ולהתנהגותו של הלגיון הערבי, אולם המשדר הבריטי B.B.C. בשידורו האנגלי והערבי בליל ששה בדצמבר, פרסם הצהרתו של פוזי אל־מולכי, הציר של עבר־הירדן בקהיר, האומרת כי “צבאנו כבר עומד במערכה בין יפו ותל־אביב”.

עלי גם להעיר תשומת לבך להצהרה של רפיק תמימי, בשובו מהלבנון בראש משלחת של הוועד הערבי העליון ושל הוועד הלאומי ביפו, שנתפרסמה ב“פלסטין” מיום 6 בדצמבר, ושבה הוא מודיע על אספקת נשק בכמויות גדולות ובמהירות רבה לשם מניעת ביצוע ההחלטה של האומות המאוחדות להקים מדינה יהודית בא"י. הוא גם הודיע שמתנדבים מגויסים בלבנון, וכמו כן בדמשק ובארצות ערביות אחרות. אין יום בלא התקפות על יהודים בסביבות תל־אביב, ירושלים, בכביש ירושלים־תל־אביב, בדרום ובמקומות אחרים.

בתנאים אלה כל מתן נשק לערבים על ידי הממשלה, ותהא הכוונה של הממשלה מה שתהיה, מן ההכרח שיתפרש על ידי הערבים כהוכחה ברורה שהממשלה תומכת בהם במלחמתם המוצהרת נגד היהודים ונגד המדינה היהודית. אספקת נשק למשטרת הישובים היהודים על ידי הממשלה לפני עשר שנים, כשהטירור הערבי הגיע לשיאו וכשהישובים היהודים היו נתונים יומם ולילה להתקפות רצח של כנופיות ערביות –אינה יכולה לשמש תקדים לאספקת נשק לערבים בימים אלה, כשהם הכריזו מלחמה על היהודים והם מתקיפים אותם.

לאור נסיבות אלה אנו מתכבדים לדרוש מאת הממשלה לעיין מחדש בהחלטתה בענין זה: או שתטיל על הערבים לספק בעצמם נשק למשמר האזרחי בערים הערביות, כפי שהוטל עלינו, או שתמציא נשק למשמר האזרחי היהודי בדיוק כמו לערבים.