לוגו
משה על הר נבו
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

Vision.

עַל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה נִצָּב אִישׁ הֶחָיִל

וּכְמוֹ עַמּוּד אֵשׁ יָאֵר אֶת-הַלָּיִל;

קָרַן עוֹר פָּנָיו כַּזֹּהַר רָקִיעַ

עַל רֹאשׁוֹ אוֹר אֵל הוֹד נוֹרָא יוֹפִיעַ.

אֶרֶץ יַבִּיט – וִיסוֹדוֹתֶיהָ מָטוּ

כִּידוֹדֵי אֵשׁ מֵעֵינָיו יִתְמַלָּטוּ

מֵעָל נָגֹלוּ כַּסֵּפֶר שָׁמַיִם

בָּמוֹ אוֹר זָרוּעַ אוֹר שִׂבְעָתָיִם;

אֵל יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וַיְתָו עַל לוּחַ

דִּבְרֵי אֵל שַׁדַּי הֵם חַיֵּי כָּל רוּחַ

דִּרְשׁוּ מֵעַל סִפְרוֹ דִּרְשׁוּ וּקְרָאוּ

כִּי בוֹ חָרוּת טוּבוֹ חַסְדּוֹ תִמְצָאוּ. –


הִנֵּה כֵן נָשָׂא אֵת-עֵינוֹ שָׁמַיִם

וַיִּזְכֹּר מִכְתַּב-יָהּ עַל לֻחֹתָיִם

עַל הַר הַקֹּדֶשׁ יוֹם חָמַד לָשֶבֵת

בֵּין קוֹלוֹת וּבְרָקִים רִשְׁפֵי שַׁלְהֶבֶת

שׁוֹכֵן מָרוֹם אָז מִפָארָן הוֹפִיעַ

וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרֶד מוֹשִׁיעַ;

יוֹם בֹּא שִׁנְאַנִּים רֶכֶב רִבֹּתָיִם

וַאדֹנָי בָּמוֹ אֵשׁ-דָּת עַל כַּפָּיִם.

וַתִּדְמַע בַּת עֵינוֹ – אוֹ אָז נִפְתָּחוּ

שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים מִטָּל פָּרָחוּ;

וּבְגִיל וּרְעָדָה כִּגְאוּלֵי מִכֶּלֶא

נֹפֶת תִּטּוֹפְנָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:


"מַה-יָּקָר אֵל חַסְדְּךָ, רָמָה יָדֶךָ!

עַל חוּג שָׁמַיִם בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ!

גַּם כִּי יִסָּתֵר לִי פֹעַל פָּעַלְתָּ

אוֹדֶה עֻזֶּךַ כִּי לִמאֹד גָּדַלְתָּ!

הָהּ תַּחַת מֶשֶׁךְ הַזָּרַע שַׁחֹתִי

זָרַעְתִּי לִצְדָקָה גַּם כִּי קַלֹּתִי!

זָרַעְתִּי בִדְמָעוֹת וּבְלִי אֶקְצֹרָה!

אַדִּיר שִׁמְךָ וּפְקֻדָּתְךָ אֶשְׁמֹרָה.

שָׁם אַרְצִי שָׁם קִנִּי רַבַּת קִוִּיתִי

כִּי אָבֹא שָׁמָּה, לֵאלֹהִים צִפִּיתִי;

אַךְ מָרֹה מָרִיתָ! שׁוּב הִכָּנֵעַ

הִכָּנַע לִבִּי! הִכָּנַע גֹּוֵעַ!

לֹא לָךְ וּכְבוֹדֶךָ גֶּפֶן הִסַּעְתָּ

גּוֹיִם פִּנִּיתָ אַף שׂוֹרֵק נָטַעְתָ!

אֵל צִוָּה לִכְבוֹדוֹ עֵדֶן לִנְטוֹעַ

אַךְ לֹא לָךְ פִּרְיוֹ טוּבוֹ לִשְׂבּוֹעַ!


גַּם צִפּוֹר לִפְנוֹת עֶרֶב תִּמְצָא בָיִת

אִישׁ כֶּרֶם אִישׁ שָׂדֶה גַּם נֹקֵף זָיִת

יָשׁוּבוּ עֶרֶב עַל בֵּיתָם יִשְׂמָחוּ

רִישָׁם יִשְׁכָּחוּ דִּמְעוֹתָם יִמָּחוּ

וּבְנִשְׁפִּי – מַיִם סַבּוּנִי עַד נָפֶשׁ

אָנֹכִי לֹא אֶשְׂמַח אַף לֹא אֶנָּפֶשׁ!

שֶׁם אַרְצִי שָׁם קִנִּי, לִמְאֹד נֶהְדָרוּ;

אוּלָם – כַּנְפֵי רוּחִי בִּיעָף נִשְׁבָּרוּ

כִּי אָנֹכִי כַּמֵּת מִלֵּב נִשְׁכָּחְתִּי

אָשׁוּבָה אֶל עָפָר מֶנּוּ לֻקָּחְתִּי

נִפזָרוּ עַצְמוֹתַי אֶרֶץ צַלמָוֶת

וּבְתוֹךְ אַדְמַת נֵכָר אִישַׁן הַמָּוֶת!


הָהּ הֻכָּה צוּר לִבִּי וַיֵּצֵא מָיִם!

בַּת עֵינִי נִגָּרָה כַּטַּל שָׁמַיִם,

חַכְלִילִי עֵינַיִם אַךְ לֹא מִיָּיִן

קָרָאתִי מִמֵּצָר וּתְשׁוּעָה אָיִן

קָדַר עָלַי יוֹמִי, וּלְעֵת אָנוּחַ

נִדְכֵּיתִי בַצַּר לִי מִשּׁבֶר רוּחַ,

עָיֵף יָגֵעַ אִם אָמְרִי אַרְגִּיעַ,

סָר מַר הַמָּוֶת וּשְׁאוֹלָה אַצִיעַ! –

אַךְ זֹאת אֶזְכֹּרָה וּלְבָבֳי יָנוּחַ:

כִּי מִמָּרוֹם צוּרִי שָׁפַכְתָּ רוּחַ –

רוּחַ חָכְמַת שַׁדַּי חֹסֶן יִשְעֶךָ

בּוֹ נִטַּלְתָּ נִשּׂאתָ אֶת בָּנֶיךָ.

הִנֵּנֵי יָהּ! כִּי קָרָאתָ לִי עַתָּה

וֹלךָ אַפְקִיד רוּחִי חַיִּים נָתַתָּ.


הָאֵר הוֹפִיעַ עַל עֵצָה יָעַצְתָּ

עַל בִּנְךָ יִשְׂרָאֵל בֵּן לְךָ אִמַּצְתָּ,

וֶהיֵה לוֹ צוּר מָעֹוז מָגֵן וָשָׁמֶשׁ

מִשְׂגָב וָסֵתֶר בַּשּׁוֹאָה וָאָמֶשׁ,

אָז בֶּטַח אֶתְהַלֵּךְ אֶל גֵיא צַלְמָוֶת

וִיחִי לָעַד לִבִּי חַיֵּי אַל-מָוֶת!

חִכִּיתִי לַמִשְפָּט יוֹם תוֹעִידֵנִי

מִפִּיךָ אֵל עוֹלָם יוֹם תִּשּׁקֵנִי

הִנֵּנִי יָהּ כִּי קָרָאתָ לִי עַתָּה

וּלְךָ אַפְקִיד רוּחִי חַיִּים נָתַתָּ;

וּכְשׁוּב הָרוּחַ כִּקְטֹרֶת מִזְבֵּחַ

אָשִׁיב שׁוֹלְחִי דָבָר עָלֵז שָׂמֵחַ!"