חַיִּים אֲנַחנוּ בַּמַּחתֶּרֶת!

בְּטַחַב אֲפֵלַת־מַרתֵּף,

שָׁם מְנוֹרָה תִבאַשׁ חִוֶּרֶת,

רִצפָּה יַשׂחֶה מָטָר סוֹחֵף.

אוֹתָנוּ בְּחֶשׁכַת מַחתֶּרֶת

בַּסַּנוֵרִים הִכָּה חֲלוֹם:

סוּחָה עַל הָרִצפָּה – כִּנֶּרֶת;

אוֹר־מְנוֹרָה – זִיו שֶׁמֶשׁ רוֹם.

וְנַאֲמִין: בְּיוֹם־צַלמָוֶת,

עֵת שִׁיר קְרָב רוֹבֶה יָרֹן,

עִם אֱלֹהִים נִשׂרֶה וָמָוֶת,

נַקבִּיל פְּנֵי גוֹאֵל־צִיּוֹן.

נַקבִּיל פָּנָיו: יְהִי דָמֵנוּ

מַרבַד אָדֹם בָּרְחוֹבוֹת,

וְעַל מַרבַד זֶה מֹחוֹתֵינוּ

כַּשּׁוֹשַׁנִים הַלְּבָנוֹת.