אָנוּ קָמִים לַדֶּרֶךְ. הוֹלְכִים אֱלֵי סְתָו
בִּצְרִיחָה, בִּנְהִי, בְּהוֹתְתוּת־קְרָב
שְׁנֵי צִפָּרֵי־נֵץ מָטוֹת כְּנָפַיִם.
קָמוּ לַקַּיִץ שׁוֹדְדִים חֲדָשִׁים,
כַּנְפֵי־נֵץ חֲדָשׁוֹת גּוּשׁ־מִתְגּוֹשְׁשִׁים,
תִּגְרוֹת הַנְּשִׁיקָה נְטוּשׁוֹת הַפַּעַם.
טָסִים מִן הַקַּיִץ רוֹדְפִים־נִרְדָּפִים.
אֵי־שָׁם בַּסְּתָו נַעֲמֹד עֲיֵפִים
בְּנוֹצוֹת פְּרוּעוֹת, עֲלוּפִים עַד־מָוֶת.
לְחַג־אַפִּרְיוֹנֵנוּ זֶה יִהְיֶה הַקֵּץ,
זֶה בִּבְשַׂר זֶה אֶת שִׁנֵּינוּ נְנַעֵץ
וּשְׁנֵינוּ יַחַד נִתְמוֹטֵט בַּשַּׁלֶּכֶת.