הָבִי לִי אֶת שְׁתֵּי עֵינַיִךְ

אַחְתִּירֵן בְּפָנַי הַמִּזְדַּקְּנוֹת,

לְמַעַן אֶרְאֵנִי מְפֹאָר בְּהוֹד.

הָבִי לִי אֶת שְׁתֵּי עֵינַיִךְ

רְאִיָּתֵךְ הַתְּכֻלָּה, שֶׁתָּמִיד יוֹצֶרֶת,

תָּמִיד חוֹנֶנֶת, תָּמִיד מְפָאֶרֶת.

הָבִי לִי אֶת שְׁתֵּי עֵינַיִךְ

אֲשֶׁר הוֹרְגוֹת, בּוֹעֲרוֹת, שׁוֹקְקוֹת,

הָרוֹאוֹת אוֹתִי לְיָפֶה מְאֹד.

הָבִי לִי אֶת שְׁתֵּי עֵינַיִךְ

אֶת עַצְמִי אֹהַב בְּאָהֳבִי אוֹתָךְ,

וּמְקַנֵּא אֲנִי לְעֵינַיִךְ־שֶׁלָּךְ.