יַלְדָּתִי הַפְּעוּטָה, נִרְדְּמָה שׁוּלַמִּית,

תְּנִי לִי מַהֵר מַקּוֹרֵךְ הַטָּרִי,

נַעֲמֹד נָא הַפָּעַם, גּוֹזַלְתִּי הָרַכָּה,

הַיְקָרָה, הַנֶּהֱדֶרֶת עַל גְּבוּל הַבָּרִי.

אוֹי הַס, זְהִירוּת, דֹּם –

תְּנִי לִי בִתִּי הַזְּעִירָה, הַמְּתוּקָה

אֶת פִּיךְ הָאָדֹם.

שֶׁאֶתְמֹל עֲדַיִן הָלֹךְ הִתְהַלַּכְתִּי

כְּהִתְהַלֵּךְ סְבִיבֵךְ דּוֹדֵךְ הַקָּשִׁישׁ,

אֵין־דָּבָר; הֵן רֶגַע יַעֲשֵׂךְ לְאִשָּׁה,

בּוֹ אֶת גּוּפֵךְ יְבַקֵּשׁ הָאִישׁ.

אוֹי הַס, זְהִירוּת, דֹּם –

תְּנִי לִי בִתִּי הַזְּעִירָה, הַמְּתוּקָה

אֶת פִּיךְ הָאָדֹם.

אֲנִי בְהִתְחַדְּשׁוּת נְעוּרַי אֲשַׁלֵּם

אֵת חֶשְׁקֵךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמִּתְבַּכֵּר,

וּמַה טּוֹב הָיָה, אִלּוּ שׁוּלַמִּית

חָלְמָה כָעֵת עַזּוֹת עִם אַחֵר.

אוֹי הַס, זְהִירוּת, דֹּם –

תְּנִי לִי בִתִּי הַזְּעִירָה, הַמְּתוּקָה

אֶת פִּיךְ הָאָדֹם.