וְנָפְחָה בָּהֶם הָרוּחַ וְהִפִּלָה

הַתַּפּוּחַ שֶׁנָּשַׁר לְיַד הָעֵץ,

נָחַת –

וְהִתְפּוֹצֵץ מִזַּעַם.

הוּא הָיָה כַּפְתּוֹר יְרַקְרַק,

זַעֲרוּרִי, מְאֻגְרָף בִּפְטוֹטֶרֶת,

אוֹחֵז בְּגִבְעוֹל הַתָּלוּי בְּעָנָף

בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם, כְּשֶׁעֹקֶץ

עֵינוֹ חָמְדָה אֶת פֹּארוֹת שְׁכֶנְתּוֹ,

יְרֻקִּים בְּלִבְלוּבָם, דְּשֵׁנִים,

כְּבֵדִים מִן הַפְּרִי הָאָסוּר.

וְחָלַם שֶׁכְּשֶׁיִּצְנַח לָאֲדָמָה

(עַל-פִּי חֹק הַכְּבִידָה) וְיִטֹּש

אֶת נְדָנוֹ לְהִתְנַתֵּק מִזְּנָבוֹ,

יִתְגַּלְגֵּל מִגִּזְעוֹ לְהִתְעַלֵּק עַל

שְׁכֶנְתּוֹ וְיִינַק מִדִּבְשָׁהּ וְתִמְתַּק

לוֹ הַגְּנֵבָה.

אַךְ כְּשֶׁהִבְשִׁיל הַתַּפּוּחַ וְצָנַח

לְמַרְגְּלוֹת הָעֵץ, לֹא כִּחֵשׁ בּוֹ

מוֹצָאוֹ וְהָיָה לוֹ לְרוֹעֵץ, כְּמוֹ

חָלָה עָלָיו קְלָלָה,

וּכְשֶׁנִּזְכַּר בַּמַהֲלָךְ שֶׁלֹא צָלַח,

נִתְקַף רוּחַ קְרָב וְנִשְׁבַּע

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִסְלַח.