הוֹרְגִים אֶת הַשָּׁלִיחַ הַמִּיָּדִי,
הַזָּמִין, שֶׁנִּשָּׂא עַל גַּל הַשִּׂנְאָה
שֶׁל שׁוֹלְחוֹ בְּיוֹדְעִין, וְאַחַר-כָּךְ
רוֹחֵץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו וְטוֹעֵן שֶׁפָּעַל
עַל-פִּי דִּין.
לָרֹב זוֹ מַפֹּלֶת חוֹלֶפֶת, וְתַפְנִית
בְּגַלְגַּל הַמַּזָּל תַּשְׁכִּיחָהּ לְשָׁעָה,
גַּם אִם נִשְׁאֶרֶת צַלֶּקֶת,
אַךְ לְשֵׁמַע בְּשׂוֹרַת אִיּוֹב, חָלִילָה,
כְּשֶׁמֻּנְחֶתֶת עָלֶיךָ מַכַּת מַחַץ,
שׁוֹאָה נִצַּחַת, וְאַתָּה כַּהֲלוּם קְרָב
שֶׁכָּל עוֹלָמוֹ חָרַב,
בִּמְקוֹם לַהֲרֹג בְּהֶבֶל פֶּה אֶת
הַשָּׁלִיחַ תַּפְנֶה אֶת מְרִי הַשִּׂיחַ אֶל
שׁוֹלְחוֹ הַנִּסְתָּר, גּוֹרָל עִוֵּר מַר
וְנִמְהָר, שֶׁפַּרְצוּפוֹ מְטֻשְׁטָשׁ עַד
חִוֵּר, וּכְכָל שֶׁתְּגָרֵד אֶת הַטִּיחַ
תְּגַלֶּה רַק אֶת פְּנֵי הַשָּׁלִיחַ.