פִּתְאוֹם נָפַל לָהּ הָאֲסִימוֹן וְהֵבִינָה

שֶׁבְּיָדָהּ מַטְמוֹן, שֶׁאֲפִלּוּ עִנָּה

אוֹתָהּ רוֹדְפָהּ וְעִוֵּת אֶת פַּרְצוּפָהּ

עַד כִּי הִרְהֲרָה לְקָרֵב אֶת סוֹפָהּ,

וְסוֹבְבָהּ בַּשְּׁוָקִים לְהַרְאוֹתָהּ

בְּבָשְׁתָּהּ וְהִצִּיגָהּ אֲחוּזַת אֵימָה

מוּל הַמַּרְאָה הָעֲקֻמָּה, שִׁלְּמָה

בִּבְרִיאוּת, אַךְ הִרְוִיחָה הַשְׁרָאָה.

וְהֵבִינָה שֶׁכְּכָל שֶׁהוּא צוֹדֵק

פָּחוֹת, נִמְכָּר אִי-צִדְקוֹ בְּרֹאשׁ

חוּצוֹת, וּכְכָל שֶׁהִיא נֶאֱטֶמֶת

לְעֵצוֹת וְחוֹשֶׁשֶׁת מִפָּנָיו פָּחוֹת,

כָּךְ, עִם כָּל מַכַּת מַחַץ שֶׁלּוֹ אוֹ

דִּבְרֵי שַׁחַץ, לְהַגְבִּיר עָלֶיהָ לַחַץ,

הוּא הַפּוֹחֵד מִצִּלּוֹ וְאִלּוּ הִיא

מְנַצַּחַת.

וְכָעֵת, חַיֶּיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ סִיּוּט

נוֹבְעִים הַשְׁרָאָה וְנוֹפְחִים בָּהּ

חִיּוּת.