בֵּין הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּחֲשָׁה לוֹ –

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ – לְבֵין הַמִּלִּים

הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁתִּלְחַשׁ לוֹ – אֲנִי אוֹהֶבֶת

אוֹתְךָ – מַפְרִיד אוֹקְיָנוֹס שֶׁל חַיִּים

שֶׁמַּצְרִיכִים תִּקּוּן. הֲוָיָה מְחֹרֶרֶת

חֲטָאִים, שֶׁבְּדִין-צֶדֶק יֵחָשְׁבוּ אוּלַי

קַלִּים, אַךְ בְּדִין-נֶפֶשׁ שֶׁבֵּינָהּ לְבֵינוֹ הֵם

חָלִים עַל הַחוֹטֵא הַנּוֹטֶה לְהַלְקוֹת עַצְמוֹ

בְּוִדּוּי, וְעִם זֹאת גּוֹזֵר עַל עַצְמוֹ נִדּוּי

וְאֶת הָעִנּוּי לָשֵׂאת אֶת הַצְּלָב, אִישׁ-

אִישׁ עַל גַּבּוֹ, וּלְהַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּשׁ זֶה

בָּזֶה, מְבַזֶּה בִּמְבַזֶּה, נִבְגָּד בְּנִשְׁדָּד

מֵאֱמוּנוֹ, בְּרֶגַע שֶׁסָּר חִנּוֹ, כִּי הַסְּלִיחָה

אֲשֶׁר קִבְּלוּ אוֹתָהּ בְּעֵרָבוֹן לֹא

הִסְמִיקָה אֶת לֹבֶן הָעֶלְבּוֹן, שֶׁדּוֹמֶה

כִּי לְעוֹלָם כְּבָר לֹא יִתְקֹן.