שִׂמְחָתִי בָּאָה אֵלַי בִּיעָף, אַךְ בְּהַגִּיעָהּ

אֶל הַסַּף הִיא נֶעֱצֶרֶת בְּחִיל וּרְעָדָה

מוּל אִיתוּתֵי חֶרְדָתִי וּתְמִהָתִי

לְפִשְׁרָהּ, וּכְמִי שֶׁטָּעֲתָה בְּיַעֲדָהּ הִיא

מְמַלְמֶלֶת אַלְלַי וּפוֹזֶלֶת לְצִדֶּיהָ

כִּמְחַפֶּשֶׂת מוֹצָא, לְעַכֵּב אֶת קִצָּהּ

אֶצְלִי.

מָה הַבְּעָיָה שֶׁלִּי, אֲנִי חוֹקֶרֶת אֶת לִבִּי,

שֶׁרֹב הַזְּמַן הוּא בַּל עִמִּי. הַאִם אֲנִי

פָּחוֹת מִדַּי אֲסִירַת תּוֹדָה? מַטְרִידָה

וּמַקְשָׁה מֵעֵבֶר לַמִּדָּה? הַאִם רוּחִי אָכֵן

בְּכֹשֶר לְקַבֵּל אֶת הַשִּׂמְחָה בְּיֹשֶר?

אֲנִי מוֹחָה בְּפָנֶיהָ, מַפְצִירָה שֶׁלֹּא

תִּבְרַח, נִשְׁבַּעַת שֶׁבּוֹאָה מְבֹרָךְ,

מַעְתִּירָה עָלֶיהָ שְׁבָחִים וּמְשַׁדֶּלֶת

בְּדִבְרֵי חֲנֻפָּה, מְהַמֶּרֶת עַל כָּל הַקֻּפָּה,

וּכְשֶׁהִיא מִתְעַכֶּבֶת לְעוֹד זְמַן-מָה אֲנִי

מִתְחַנֶּנֶת שֶׁלֹּא תִּתְחָרֵט וְתִמָּלֵט,

כְּשֶׁאֲנִי טוֹרַחַת עָלֶיהָ וְדַעְתִּי מֻסַּחַת,

אֶל מְקוֹר הַשֶּׁפַע הַגּוֹאֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה.

אֲנִי מְנַחֶשֶׁת לָהּ (בְּכַחַשׁ) אֶת עֲתִידָהּ

הַמַּזְהִיר בְּצֵל קוֹרָתִי, מְפַתָּה אוֹתָהּ

שֶׁאֵין מָקוֹם בָּטוּחַ כְּשֶׁלִּי לְהָגֵן עָלֶיהָ

מֵרוּחַ רָעָה וּמִכָּתֵף קָרָה אוֹ מֵעַיִן

צָרָה.

אַךְ בִּרְאוֹתִי אֶת סַפְקָנוּתָהּ אֲנִי נִכְנַעַת

לְבַסּוֹף וּמְשַׁחְרֶרֶת אוֹתָהּ, בִּתְחוּשַׁת

תְּבוּסָה נִצַּחַת. וּכְדֵי לְעַכֵּב אֶת הָאָסוֹן

אֲנִי פּוֹתַחַת בַּקְבּוּק יָשָׁן וְזָרוּק,

לְהִתְבָּרֵךְ עִם הָאוֹרַחַת לְשָׁעָה,

שֶׁכְּאִלּוּ כָּפוּ עָלֶיהָ אֶת בּוֹאָהּ וְהִיא

אֲבוּדָה בְּבֵיתִי כִּיעֵלָה לְכוּדָה, עַל

שֶׁהִגַּעְתִּי עַד הֲלוֹם וְזָכִיתִי לְבִקּוּרָהּ

וְלוּ כְּבַחֲלוֹם, אֲפִלּוּ הוּא חָטוּף וַעֲטוּף

תַּחְבּוּלוֹת זוֹלוֹת, וַאֲפִלּוּ הוּא רַק

לְשָׁעָה קַלָּה. שֶׁבְּקֹשִי הֶחְלַפְנוּ בָּהּ

מִלָּה.

הִנֵּה, כְּמֹשֶה הַצַּדִּיק, לְהַבְדִּיל, אֲנִי

רוֹאָה אֶת שִׂמְחָתִי מֵהֹר הָהָר וְאֵלֶיהָ

אֵינִי בָּאָה, אַךְ דּוֹמֶה שֶׁרַק כָּךְ

מֻשְׁלָךְ אֵלַי אוֹרָהּ הַנֶּאֱצָל, הַזּוֹהֵר

וְרַךְ, טָהוֹר וּמְזֻכָּךְ, וּמְמַלְּאֵנִי אֹשֶר

וְתִקְוָה.