כְּבָר הִנְמַכְתִּי צִפִּיּוֹת, מוּדָעוֹת אוֹ סְמוּיוֹת,

וְחָדַלְתִּי לְתַרְגֵּל כּוֹנְנוּת סְפִיגָה אוֹ לְדַמְיֵן

פְּגִיעָה בִּמְבַקְּשֵׁי נַפְשִׁי עִם וִדּוּא הֲרִיגָה.

כְּבָר אֵינֶנִּי נֶחְשֶׁבֶת חֲרִיגָה.

שָׁלוֹם לָךְ עַצְבוּת.

כְּבָר עָקַפְתִּי אֶת נְקֻדַּת הַשְּׁבִירָה שֶׁל

הַסֵּרוּב לְהֵחָשֵׂף לָאֱמֶת הָאַחַת הַמָּרָה,

וְנִסְפַּחְתִּי אֶל הַמִּזְדַּנְּבִים אַחַר הַמַּחֲנֶה,

צְמוּדֵי הַתָּג, שֶׁהוֹפְכָם מִפְּרָט בּוֹדֵד שׁוֹנֶה

לְחֵלֶק מִגּוּשׁ עָגוּם אֶחָד, הַבּוֹלֵט בְּעִקָּר

בְּעַרְבֵי שַׁבָּת וְחַג.

שָׁלוֹם לָךְ עַצְבוּת.

וְלֹא שֶׁנָּעַם לִי כָּל-כָּךְ עוֹלָמִי, אוֹ שֶׁחֲלוֹמִי

קָרַס וְנֶהֱרַס מוּלִי. אַךְ בְּעוֹד הַמְּאַסֵּף חוֹרֵק

וּמִתְפָּרֵק, כְּשֶׁמִּדֵּי פַּעַם מִישֶׁהוּ מִתְפַּגֵּר,

הוּא מְפַגֵּר בַּמֵּרוֹץ אַחֲרֵי חֵיל הֶחָלוּץ

הַנֶּעֱצָם וָרָב, וְהַגּוֹרֵר עִמּוֹ כִּלְאַחַר יָד

אֶת מְקוֹמִי וְאֶת זְמַנִּי הָאֶחָד, שֶׁהוֹלֵךְ

וְאוֹזֵל כְּשֶׁאֲנִי מְדַדָּה אַחֲרָיו כִּבְסַד

וְהַפַּעַר בֵּינֵינוּ גָּדֵל.

עַכְשָׁו, שֶׁאִבַּדְתִּי אֶת הָאֵיפֹה וּמָתַי וַאֲנִי

סוֹפֶרֶת בִּדְחִילוּ אֶת מֵתַי, אֲנִי מְגַשֶּׁשֶׁת

לְבַדִּי בִּשְׁבִילֵי עֲבָרִי, שֶׁבֶּעָבָר חָמַקְתִּי

מִמֶּנּוּ כְּעַכְבָּר.

שָׁלוֹם לָךְ עַצְבוּת.