כַּמָּה שָׁנִים חַיִּים שַׂקְנָאִים, וּמָתַי

יֵחָשְׁבוּ בָּאִים בַּיָּמִים? הִנֵּה בָּאוּ

יָמִים, וַעֲדַיִן שְׁנֵי הַשַּׂקְנָאִים,

מְרוּטֵי נוֹצוֹת לְבָנוֹת-אֲפֹרוֹת,

בַּיָּמִים הֵם בָּאִים אֶל בְּרֵכוֹת

הַדָּגִים, עֲדַיִן צָדִים, וּבַלֵּילוֹת

הֵם נָחִים בֵּין הַשִּׂיחִים, וְלִפְעָמִים

לְיַד מַיִם מְלוּחִים.

שַׂקְנַאי כְּבַד רֹאשׁ, מִשְׁקְפֵי סַבָּא

בְּרֹאשׁוֹ, מַקּוֹרוֹ הַוָּרֹד יוֹרֵד עַל

מִדּוֹתָיו, פִּימַת שַׂקּוֹ (סִימָן

לְנַחַת רוּחַ?) נוֹשֵׂאת בְּחֻבָּהּ

דְּגִיגִים וְרוּחַ, וְצַוָּארוֹ הַגָּמִישׁ

שֶׁאֵינֶנּוּ נָח, מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ

לַזָּקֵן וְלַדַּךְ.

הַאִם שַׂקְנַאי הוּא עוֹף חֶבְרָתִי

אֲפִלּוּ שֶׁהוּא דּוֹאֶה בְּלַהֲקָה?

וְהַאִם יָעוּטוּ חֲבֵרָיו לְעֶזְרוֹ אִם

יִלָּכֵד בְּחַכָּה?

הִנֵּה, שְׁנֵי זְקֵנֵינוּ בַּעֲרֹב יְמֵיהֶם

(הַאִם הֵם זוּג? הַאִם הָיְתָה

בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה? הַאִם הֵטִילָה לוֹ

בֵּיצָה בֵּין קְנֵי הַגֹּמֶא בַּבִּצָּה?)

מִפְּנֵיהֶם נִכֶּרֶת מוּעָקָה, וְאֶחָד

אַף הוֹדָה שֶׁהוּא בּוֹדֵד כְּנָזִיר אוֹ

כְּאוֹתָהּ שְׂמָמִית עַל הַקִּיר

וְהַשְּׁנִיָּה גִּלְּתָה בָּהּ אֱמוּנָה

וְחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, וְכָעֵת הִיא

חֲסֻנָּה, מְנַסָּה לְהַשְׁפִּיעַ עַל בֶּן

זוּגָהּ שֶׁיַּחֲבֹר אֶל חוּגָהּ, בַּלַּהֲקָה

הַתּוֹמֶכֶת שֶׁל הַקַּנָּאִים, לְהַלֵּל

וּלְשַׁבֵּחַ אֶת אֵל הַשַּׂקְנָאִים.