כְּשֶׁנֶּחְשַׁבְתֶּם בֵּין הַחַיִּים, כְּשֶׁחוּשֵׁינוּ

קָלְטוּ אֶתְכֶם בֵּין הַחַיִּים, כְּשֶׁהֵבֵאנוּ

אֶתְכֶם בְּחֶשְׁבּוֹן כְּחַיִּים וּפִנִּינוּ לָכֶם

מָקוֹם בֵּין הַחַיִּים, וְהִתְחַשַּׁבְנוּ בָּכֶם

(כָּךְ אוֹ כָּךְ), וְסָתַרְנוּ (אוֹ לֹא) אֶת

דֵּעוֹתֵיכֶם, וְסָפַגְנוּ (אוֹ לֹא) אֶת

פְּגִיעוֹתֵיכֶם וְקִנֵּאנוּ בָּכֶם, וְהֶחְמֵאנוּ

לָכֶם, וְדִבַּרְנוּ סָרָה מֵאַחֲרֵי גַּבְּכֶם —

אוֹ אָז דִמִּיתִי מְצִיאוּת. הֲוָיַתְכֶם

רִפְּדָה לִי מְצִיאוּת. נוֹשֶׁמֶת, נוֹשֶׁפֶת,

חַמָּה מֵהִתְחַכְּכוּת, כְּמוֹ דָּרַכְתִּי

בְּבִטְחָה עַל קַרְקַע מוּצָקָה.

וְהָלַכְתִּי, וְהָלַכְתִּי, וּפִזַּרְתִּי בְּדַרְכִּי

טְבִיעוֹת עַיִן, הֵדֵי צְלִיל, אֶגְלֵי זֵעָה,

נִיחוֹחוֹת סְתָו, קִרְעֵי נֶפֶשׁ מִתְרוֹנֶנֶת,

שׁוֹמֶמֶת, שְׂרוּטָה — לְלֹא הַבְחָנָה.

עַכְשָׁו הָאֲדָמָה מְלֵאָה בּוֹרוֹת, וַאֲנִי

עוֹקֶפֶת אוֹתָם סְחוֹר-סְחוֹר,

מִתְנַדְנֶדֶת בְּלֶכְתִּי, חוֹשֶׁשֶׁת לְהַנִּיחַ

אֶת כַּף רַגְלִי. וְהַלּוּחַ הֶחָדָשׁ מְדֻלְדָּל

מִשְּׁמוֹתֵיכֶם, וְלַנּוֹתָרִים אַחֲרֵיכֶם,

פְּגוּעֵי גַּפַּיִם אוֹ רֹאשׁ, מֻשְׁתְּלֵי לֵב

פּוֹעֵם תִּקְוָה תְּלוּיָה בְּשַׂעֲרָה

לִמְחִילָה וּלְקַבָּלַת פָּנִים נְדִיבָה

בְּהִכָּנְסָם בְּשַׁעַרְכֶם