פַּעַם, לִפְנֵי עִדַּן הַוִּי-אוֹ-דִי, סִדְרַת

טֶלֶוִיזְיָה הָיְתָה דָּבָר אוֹפְּטִימִי. הַחַיִּים

נִמְשְׁכוּ כְּפִי שֶׁנִּמְשְׁכוּ, אַךְ הַזְּמַן הַיִּחוּדִי

נִמְדַּד עַל-פִּי הַפְּרָקִים, בְּמֶרְחַקֵּי יוֹם אוֹ

שָׁבוּעַ, וּמֵרֶגַע שֶׁלִּבְּךָ נִשְׁבָּה וְהִתְמַכַּרְתָּ

לַסִּדְרָה חָיִיתָ בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ עֶרֶב קָבוּעַ,

לִצְפּוֹת בַּפֶּרֶק הַמְּיֻחָל הַבָּא.

הָיִיתָ מְקֻדָּשׁ לָהּ בְּכָל מְאוֹדְךָ, נִשְׁאָר

שָׁבוּי בַּדִּירָה לִשְׁמֹר בִּדְחִילוּ עַל הַשָּׁעָה

הַיְּעוּדָה, וְאִם הָיָה זֶה סֶרֶט זָר, חָשַׁשְׁתָּ

מִשְּׁעוֹן הַחֹרֶף (שֶׁהִתְחַלֵּף אֶצְלֵנוּ בַּקַּיִץ),

שֶׁמָּא יִוָּצֵר בֵּינֵיכֶם אֵיזֶה חַיִץ.

הַסִּדְרָה קָבְעָה אֶת לוּחַ זְמַנְּךָ, עַל-פִּיהָ

קָם דָּבָר, וּכְדֵי לְהַקְדִּים תְּרוּפָה לַסַּכָּנָה

דָּחִיתָ מֵרֹאשׁ כָּל תָּכְנִית, לִהְיוֹת זָמִין

לְמוֹעֵד הַהַקְרָנָה. בֵּין לְבֵין שָׁמַעְתָּ

שְׁכֵנוֹת מִתְוַכְּחוֹת מִן הַמִּרְפֶּסֶת, זוֹ

נֶעֱלֶבֶת וְזוֹ כּוֹעֶסֶת, מְנַחֲשׁוֹת אֶת הֶמְשֵׁךְ

הָעֲלִילָה אוֹ דָּנוֹת עַל אֳפִי הַגִּבּוֹר

וּתְכוּנוֹת הַגִּבּוֹרָה, וּכְשֶׁלֹּא הָיוּ תְּמִימוֹת

דֵּעָה הִפְנוּ זוֹ לָזוֹ כָּתֵף קָרָה, עַד שֹׁךְ

הַסְּעָרָה.

חֲבֶרְתִּי הָאָמָּנִית, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה,

הָיְתָה כֹּה מְכוּרָה לַגִּבּוֹרִים הַפֻּחְלָצִים

שֶׁל “הַיָּפִים וְהָאַמִּיצִים”, אוֹ לַהוּא

מִ“שְּׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ”, שֶׁכְּשֶׁשָּׁכְבָה אֵין-

אוֹנִים בִּשְׁלַבֵּי מַחֲלָתָהּ הַסּוֹפָנִיִּים

וְהַסִּדְרָה סִמְּמָה אוֹתָהּ מִכְּאֵב לֹא נִסְבָּל,

אָמְרָה כִּבְהִתּוּל, אַךְ הִסְתַּתְּרָה שָׁם אֱמֶת

מָרָה, שֶׁאִם תָּמוּת וְהַסֶּרֶט יָרוּץ בִּלְעָדֶיהָ,

תְּבַקֵּשׁ לַחְרֹט עַל קִבְרָהּ אֶת שֵׁם הַסִּדְרָה

שֶׁעֲלִילוֹת חַיֵּי גִּבּוֹרֶיהָ הִסִּיחוּ, וְלוּ

לְשָׁעָה, אֶת דַּעְתָּהּ מִן הַקַּלּוּת הַבִּלְתִּי

נִסְבֶּלֶת שֶׁל חַיֶּיהָ וּמוֹתָהּ.

וְעַכְשָׁו, שֶׁאֲנַחְנוּ תּוֹפְסִים אֶת הַזְּמַן

בַּזָּנָב, לְסַפֵּק עַל הָרֶגַע כָּל מִשְׁאֶלֶת כָּזָב,

לְמִי יֵשׁ זְמַן וְאֹרֶךְ רוּחַ לִחְיוֹת בֶּחָלָל

הָרֵיק שֶׁל הַסָּפֵק עַד לְהֶמְשֵׁךְ הַסִּדְרָה,

כְּדֵי לְהִוָּכַח אֵיךְ מְנַצֵּחַ הַטּוֹב אֶת הָרָע?