מָה אֶלְמַד מֵאִשָּׁה נַעֲלָה הַמְּקַדֶּשֶׁת

בְּפָעֳלָהּ אֶת הָאַהֲבָה?

הַאִם אֶלְמַד מֵעֲבָרָהּ? מִצַּעֲרָהּ

שֶׁנִּנְטְשָׁה עַל-יְדֵי אִמָּהּ? מִכָּךְ שֶׁהִיא

שְׁמֵנָה, פָּנֶיהָ תְּפוּחוֹת, עֵינֶיהָ רַכּוֹת

וּמִטְפַּחַת לְרֹאשָׁהּ? שֶׁהִיא גְּרוּשָׁה וְאֵם

לִשְׁלוֹשָׁה?

וַהֲרֵי הָאַהֲבָה, הָאַהֲבָה, מְכַסָּה עַל כָּל

כְּאֵבָהּ.

הִיא תּוּרְכִּיָּה, מֻסְלְמִית מַאֲמִינָה.

וּכְשֶׁבִּקְּרָה בְּבֵית-חוֹלִים בֶּן מִשְׁפָּחָה

נָחָה עָלֶיהָ רוּחָהּ, וְגִלְּתָה אֶת מִי

שֶׁהִיא מְכַנָּה “עוּמִית” (תִּקְוָה

בְּתוּרְכִּית),

צָעִיר סָפֵק רוּסִי אוֹ פַּרְסִי שֶׁנִּדְרַס

בִּכְבִישׁ מָהִיר, מוֹחוֹ רֻסַּק כִּמְעַט כָּלִיל

וְהוּא חֵרֵשׁ-אִלֵּם, מְשֻׁתָּק בְּרֹב גּוּפוֹ,

לְלֹא זֶהוּת אוֹ מוֹדָע.

הִיא אָסְפָה אוֹתוֹ אֶל מְעוֹנָה, פִּנְּתָה לוֹ

אֶת חֲדַר הַשֵּׁנָה וְהִתְמַסְּרָה לְטִפּוּלוֹ

בְּכָל מְאוֹדָהּ, חַפָּה מִצִּפִּיָּה לִגְמוּל אוֹ

לְתוֹדָה.

מֵאָז מַכְתִּיבִים צְרָכָיו שֶׁל הַנָּכֶה,

לַמְרוֹת מַרְאֵהוּ הַדּוֹחֶה, אֶת הִתְנַהֲלוּת

הַבַּיִת וּבָנָיו, כּוֹלֵל הַבַּעַל הַפָּרוּד

שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְנוֹתַר עָנִי מָרוּד, אַךְ

תּוֹרֵם אֶת חֶלְקוֹ בַּטִּפּוּל הַצָּמוּד.

רוֹחֲצִים אֶת כָּל גּוּפוֹ בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ,

וּבְלֵב עוֹלֵץ וּבִנְשִׁיקוֹת, וּבְאֹרֶךְ רוּחַ

לְאֵין קֵץ מַאֲכִילָה אוֹתוֹ בְּכַפִּית מָזוֹן

מְרֻכָּז, לְהִתְגַּבֵּר עַל רְזוֹנוֹ, אוֹתָהּ אִשָּׁה

תּוּרְכִּית שֶׁאַהֲבָה הִיא לָהּ חָזוֹן

הַמְּכַסֶּה עַל כְּאֵבָהּ.

מָה אֶלְמַד מֵאִשָּׁה קְשַׁת יוֹם

שֶׁהִגִּיעָה עַד הֲלוֹם וּמְקוֹמָהּ יַכִּירֶנָהּ

בְּחֵיק קוֹנָהּ?

הַאִם אֶמְצָא בִּי, וְלוּ כַּזֶּרֶת, אוֹתוֹ רֶגֶשׁ

טָהוֹר שֶׁגָּאָה וְגָבַר אֶצְלָהּ עַד כִּי אֵינוֹ

תָּלוּי עוֹד בְּדָבָר, וּבְהָפְכָהּ חוֹבָה לִזְכוּת

הִיא מְנַצַּחַת סֵבֶל וְנָכוּת?