בַּגּוּף זֶה פָּשׁוּט: כְּשֶׁרַק נִשְׁקֶפֶת אֵלֶיהָ

הַיֵּשׁוּת הָעַתִּיקָה, הַמְּיֻחֶלֶת, לְאַחַר

שָׁעָה אֲרֻכָּה וְרֵיקָה שֶׁל תּוֹחֶלֶת, נִיד

רוּחַ רוֹפֵף אוֹפֵף אֶת חָזָהּ, שֶׁלְּחֶזְיוֹן

אֲצִילוּתוֹ נִצְבָּט מִכְּלִמָּה, וּבְעוֹד

נְשִׁימָתָהּ נִבְלֶמֶת נִרְגָּע גֵּוָהּ בַּעֲנָוָה,

וַעֲטוּפַת חֻמּוֹ, וּכְעוֹשַׂת חֶפְצוֹ שֶׁל

אֵיזֶה כּוֹחַ בָּהּ, הִיא עוֹטָה נֹעַם

וּתְמִימוּת, וְכָל שֶׁהִיא עוֹרֶגֶת,

כְּשֶׁהַרְשׁוּת נִתֶּנֶת, הוּא לְהִתְלוֹנֵן

בְּחֵיק הַחֶסֶד הַמֵּאִיר בְּדַעַת אֵל אַךְ

הַפָּנוּי מִן הַבִּינָה, כְּשֶׁבְּכָל מָקוֹם בַּחֲלַל

מוֹחָה וּמִסְּבִיבָהּ כְּמוֹ מְרַחֶפֶת מַהוּתוֹ

שֶׁל בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף נְסִיךְ לִבָּהּ…

וְאַף כִּי הַכֹּל צָפוּי, הִיא מִתְרוֹנֶנֶת

לִנְבִיעַת הַשֶּׁפַע הָרַכָּה, חַפָּה מִזָּדוֹן אוֹ

מִשְּׁגָגָה, עַד הַגִּיעַ עֵת פְּקֻדָּה שֶׁתְּפַצֵּחַ

אֶת סוֹדָהּ, וְהַקֹוֹצֵב זְמַנָּהּ יַנְחֶה אוֹתָה

אֶל מְעוֹנָהּ, וְתִמָּצֵא לָהּ הַמְּנוּחָה

הַנְּכוֹנָה.