אִתוּתֵי צִפּוֹרִים מְצַיְּצוֹת בַּשַּׁחַר הַלָּבָן

וַאֲנִי, שֶׁעֲדַיִן אֲנִי אֲסִירַת הַזְּמַן,

מַעֲלָה אֶת שְׁנָתִי עַל מִזְבַּח הַלַּיְלָה

לְשַׁלְּחָהּ לַעֲזָאזֵל בִּידֵי אִישׁ עִתִּי.

וְהָעֵת הַנִּסְחֶבֶת לְאִטָּהּ, תּוֹךְ שְׁכִיבָה

יְגֵעָה בַּמִּטָּה, מַעֲלָה בִּי גַּלֵּי חֲרָדָה

וּנְהִי קִינָה עַל הַזִּקְנָה הַמְּהַלֶּכֶת סְבִיבִי

סְחוֹר-סְחוֹר בְּעוֹדִי מְחַכָּה לְתוֹרִי,

וְהִיא לוֹחֶצֶת עַל כַּפְתּוֹר הַמְּצוּקָה שֶׁלִּי

כְּבַעֲלַת חֲזָקָה עַל חַיַּי, וּמְחַיֶּבֶת אוֹתִי

עַל הָאַשְׁרַאי, וְעוֹד מְצַפָּה מִמֶּנִּי לוֹמַר

אָמֵן וְאַשְׁרַי.

וְהִנֵּה אָתָא בֹּקֶר, וְהַזִּקְנָה שֶׁהִגִּיעָה

לְכָאן עַל בְּהוֹנוֹת דּוֹרֶסֶת בְּבִטְחָה אֶת

כָּל הַכַּוָּנוֹת לְעַכְּבָהּ עַד שֶׁתֶּחְפַּץ,

וּבְהַקִּיפָהּ אוֹתִי מִכָּל צַד הִיא מַחְטִיפָה

לִי אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת עַל הִסּוּסַי,

בַּתֵּרוּץ הַשָּׁחוּק שֶׁל מוֹתַר הַזִּקְנָה

מִן הַקֵּץ, שֶׁהוּא סוֹף כָּל פָּסוּק, אֲפִלּוּ

הִיא כְּרוּכָה בְּשֶׁבֶר הַלְּבַד.

וּבְצָהֳרֵי הַיּוֹם אָנוּ מוֹדִים עַל שֶׁהִגַּעְנוּ

עַד הֲלוֹם, וְשֶׁכְּבָר אֵין בֵּין הַשּׂוֹרְדִים

מוֹחִים עַל צִמְצוּם הָרְוָחִים בֵּינֵינוּ,

וְעַל פֵּרוּק, אוֹ הִדּוּק, בְּרִית אַחִים.

וּבָעֶרֶב בּוֹדְקִים אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה, כָּל מִי

שֶׁנּוֹתַר עֲדַיִן בְּכֶלֶא הַחַיִּים,

מְרַחְרְחִים, מְחַפְּשִׂים אֶת הַתֻּרְפּוֹת,

מוֹנִים אֶת הַתְּרוּפוֹת, מַקְשִׁיבִים, עִם

אוֹ בְּלִי מַכְשִׁיר, אִם בֶּן דּוֹרָם כָּשִׁיר,

אִם יֵשׁ לוֹ מְעִידוֹת לָשׁוֹן, כֶּשֶׁל גּוּף אוֹ

זִכָּרוֹן, מוֹדְדִים הִתְמוֹדְדוּת עִם יָגוֹן,

בְּדִידוּת, אֶפֶס כּוֹחַ, תְּשִׁישׁוּת שֶׁל נֶפֶשׁ

אוֹ שֶׁל מוֹחַ, חֵרְשׁוּת, רְגִישׁוּת

לְעֶלְבּוֹן, לַאֲדִישׁוּת, חֲשָׁשׁ לִפֹּל לְעֹל,

אוֹ שֶׁמָּא הַהֲקָלָה עַל לֶכְתּוֹ שֶׁל יַקִּירָם

(לֹא “בְּטֶרֶם עֵת”) תַּשְׁכִּיחַ מִלִּבָּם

אֶת הַקַּדִּישׁ עַל הַמֵּת.

עַד שֶׁאָתָא שׁוּב לַיְלָה.