אֵין זוֹ חֲדָשָׁה מַרְעִישׁה שֶׁיֵּשׁ בְּךָ כּוֹחַ

חָזָק הַרְבֵּה מִמְּךָ. וּכְכָל שֶׁאַתָּה נֶחְלָשׁ

הַכּוֹחַ הַזֶּה מִתְגַּבֵּר, עַד שֶׁנִּדְמֶה כִּי

מִישֶׁהוּ אַחֵר שׁוֹלֵט בְּךָ מִתּוֹכְךָ.

וְגַם אֵין זוֹ חֲדָשָׁה שֶׁכְּכָל שֶׁתְּרַחֵם עַל

עַצְמְךָ יוֹתֵר, כָּךְ תְּרַחֵם עַל עַצְמְךָ עוֹד

יוֹתֵר, וְשֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְהֵחָלֵץ מִן

הָרַחֲמִים הָעַצְמִיִּים הִיא לְמָסְרָם

כָּלִיל לִידֵי אֱלֹהִים.

אָנָּא, אֱלֹהִים, רַחֵם עָלֵינוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא

נִצְטָרֵךְ לְרַחֵם עַל עַצְמֵנוּ, וְתֵן לָנוּ

אֹמֶץ לְהִתְבּוֹנֵן בַּמַּרְאָה, לְחַפֵּשׂ בָּהּ

אֶת הַחִידָה הָאֲבוּדָה, שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ,

הֶחָכָם הַנּוֹדָע, חָד בֵּין קִפְלֵי שַׂלְמַת

הַנָּאוָה.

מָשְׁכֵנוּ אַחֲרֶיךָ וְנָרוּצָה, הֲבִיאֵנוּ אֶל

סֵתֶר הַמַּדְרֵגָה שֶׁל חֳלִי הָאַהֲבָה לְלֹא

תְּנַאי, שֶׁאֵל קַנַּאי הִטָּה אֶת לִבֵּנוּ

לְחַפְּשָׂהּ לַשָּׁוְא בְּזוּלָתֵנוּ,

וְנָעִירָה וּנְעוֹרְרָה מִתּוֹכֵנוּ, כִּי הִגִּיעָה

עֵת חֵפֶץ אַחֲרוֹנָה לִפְנֵי שֶׁהַיּוֹם פָּנָה,

וְנֹאחַז בָּה וְלֹא נַרְפֶּה, כִּי רַק לְכָךְ עוֹד

רָאוּי שֶׁנְּצַפֶּה מִן הַהִתְבּוֹנְנוּת בַּמַּרְאָה.