עַל בַּיִת נִרְדָּם, אֲפֵל עֵינַיִם,

כֵּהָה אֶתְרַפֵּקָה.

וּתְרֻגָּה תְהַבְהֵב נַפְשְׁי

כְּלַהַב פָּנָס בִּרְחוֹב שׁוֹמֵם.

מֵאֵיזֶה אִילָן נִתָּךְ עָלֶה חֲשָׁאִי

וְנוֹפֵל, נוֹפֵל אֶל הַלַּיְלָה.

וְאַתָּה,

הֵן לֹא תָבֹא אֵלַי,

הַכֵּהָה, הַבּוֹדֵדָה. —

וינה, 15.8.1916 ברוידס

*