צְהֻבָּה אֵלָיו יָצָאתִי,
וְקַלּוֹת רִחֲפוּ שְׁתֵּי עֵינַי עַל נַפְשִׁי
הַבְְּהִירָה
כִּתְכֻלֵּי רוּחוֹת תּוֹךְ בֹּקֶר זְהַבְהָב.
אַךְ הוּא שָׁתַק. רְוֵה לֵילָיו הַשְּׁחוֹרִים,
חִדְלֵי הַכּוֹכָבִים.
אָמַרְתִּי:
אֶל מֵימָיו אֶקְפֹּצָה
וְאֶשְׂחֶה לִי חֶרֶשׁ
כַּסַּהַר הַבָּהִיר עַל גַּלֵּי הַלָּיִל.
אַךְ הוּא שָׁתַק בּוֹדֵד. —
וינה, 19.8.1916 ברוידס
*