עַל רֹאשׁ גִּבְעָה אֵשֵׁבָה,
הַכֹּל שָׁקֵט בְּצָהֳרֵי קָיִץ.
אֶת עֵינַי אַט אֶסְגֹּרָה. –
וְהִנֵּה –:
לְרַגְלַי, לְרַחֲבֵי הַמִּישׁוֹר,
כָּל אַנְשֵׁי עוֹלָם הוֹלְכִים מֶנִּי בַסָּךְ.
שֶׁמֶשׁ שׁוֹרָה כְבֵדָה
עַל רִבּוֹא רִבְבוֹת רָאשִׁים,
וְהֵמָּה נָעִים, נָעִים
בָּעֲצַלְתַּיִם אֶל הַמֶּרְחָק.
וּבָאֹפֶק עוֹד יֵרָאוּ לִי
כִּדְבַר-מָה אָפֵל, בִּלְתִּי נִבְחָן. _ _ _
עַל רֹאשׁ גִּבְעָה אֵשֵׁבָה,
הַכֹּל שָׁקֵט בְּצָהֳרֵי קָיִץ.
וינה 7.7.1918
*