וְכִי לֹא אֶקְרָא לָנֶצַח אַחֲרֶיךָ,
לוּ שָׁמַעְתָּ לִי.
אִם פָּנִיתָ לְדַרְכֶּךָ,
לֹא אִישַׁן כָּל לֵילוֹתַי
עַד אִם שַׂמְתָּ עֵינְךָ עָלָי.
לוּ יָּכֹלְתִּי וָאֶשְׁקֹט תּוֹךְ לְבָבֶךָ,
דּוּמָם וְנוּגָה1 עָבַרְתִּי מִשְׁעוֹלִי.
נָגַעְתִּי בְּחַיִּים מַחֲוִירִים,
אַךְ לִבִּי הוֹגֶה דְבָרִים קְדוֹשִׁים אֵלֶיךָ.
וינה, 18.3.1919
*
-
והניקוד של המילה “ונוגה” מתאים למקור – הערת פב"י. ↩