שְׁלֹשִים שָׁנָה
כְּבָר יֶאֱרַךְ דַּרְכִּי,
מְהֵרָה יִכְלֶה –
וְלֹא חָכָמְתִּי.
אַף עַתָּה
עוֹדִי נַעַר עִקֵּשׁ,
רָץ בְּמוֹרַד הָהָר
וּמוֹשֵׁךְ עֵז זְקֵנָה
בִּזְקָנָהּ.
כָּל שֶׁחָיִיתִי
כְּיֶלֶד וְסָכָל –
יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת שֵׁנִית,
אַף עַתָּה לֹא בְחָכְמָה.
כִּי סְכָלִים אָנוּ
וִילָדִים עַד עוֹלָם.
[וינה, 5.4.1924]
*