לחן: ורד קלפטר

רָאִיתִי חוֹף שֶׁבְּדִידוּתוֹ מְיֻחֶדֶת

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָיִיתִי מְשֻׁחֶדֶת

וְעוֹד הָיוּ שָׁם גְּרוּטָאוֹת שֶׁל יָם

שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְאַבֶּדֶת,

לֹא מְאַבֶּדֶת.

עָבַר בִּי גַּל שֶׁהִתְנַפֵּץ לוֹ בֵּינְתַיִם,

וַדַּאי עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי בַּעֲצַלְתַּיִם.

אַתָּה נִחַשְׁתָּ קַו בְּכַף יָדִי

וְלִכְאוֹרָה כִּמְעַט צָדַקְתָּ,

אַחַר כָּךְ צָחַקְתָּ.

אָמַרְתָּ לִי לְחָשִׁים שֶׁל יָם,

הִשְׁאַרְתָּ לִי רְחָשִׁים שֶׁל יָם,

נִחוּשִׁים שֶׁל יָם,

זֶה הַכֹּל.

רָאִיתִי חוֹף שֶׁבְּדִידוּתוֹ מוּזָרָה לִי,

אוֹתָהּ שָׁעָה קְצָרָה בַּשֶּׁמֶשׁ לֹא חָזְרָה לִי.

וַדַּאי דִּבַּרְנוּ בְּשָׂפָה שֶׁל יָם

שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּל כָּךְ בְּרוּרָה לִי,

לֹא כָּל כָּךְ בְּרוּרָה לִי.

אָמַרְתָּ לִי לְחָשִׁים שֶׁל יָם,

הִשְׁאַרְתָּ לִי רְחָשִׁים שֶׁל יָם,

נִחוּשִׁים שֶׁל יָם,

זֶה הַכֹּל.