לחן: הנרי בראטר
מֵי הַנְּחָלִים
מְקַיְּמִים אֶת הַזְּרִימָה
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.
הֵם יְצַנְּנוּ
אֶת רַגְלֵינוּ הַדּוֹלְקוֹת,
רַגְלֵינוּ הַדּוֹלְקוֹת,
וְלֹא אֶת הַנְּשָׁמָה.
כְּמוֹ עַל נְחָלִים
זְרוֹעוֹתֵינוּ מִשְׁתַּלְּבוֹת
וְגֶשֶׁר מְהַוּוֹת
לַתֹּם וְלַתִּקְוָה.
הַכְּאֵב הַזֶּה
הַכְּאֵב הַמִּתְלַוֶּה
גַּם הַכְּאֵב הַזֶּה
שַׁיָּךְ לָאַהֲבָה.
אֲנָשִׁים יוֹצְאִים
וְחוֹשְׁבִים לְהִתְרָאוֹת
וְזוֹ הַכַּוָּנָה
וְזוֹ הַכַּוָּנָה.
פַּעַם נְקַיֵּם
כִּי בַּפֶּתֶק שֶׁבַּלֵּב
בַּפֶּתֶק שֶׁבַּלֵּב
הַכְּתֹבֶת רְשׁוּמָה.
כְּמוֹ עַל נְחָלִים
זְרוֹעוֹתֵינוּ מִשְׁתַּלְּבוֹת
וְגֶשֶׁר מְהַוּוֹת
לַתֹּם וְלַתִּקְוָה.
הַכְּאֵב הַזֶּה
הַכְּאֵב הַמִּתְלַוֶּה
גַּם הַכְּאֵב הַזֶּה
שַׁיָּךְ לָאַהֲבָה.