לחן: נורית הירש

> אִם תִּקָּלַע לְרֶשֶׁת הַשְּׁבִילִים

בֶּטַח תִּרְאֶה אֶת אַחַד הַחַיָּלִים

שֶׁבְּרָצוֹן הָיִיתִי מְחַבֶּקֶת

לוּ רַק הָיָה פִּתְאֹם נִצָּב מוּלִי.

אִם תִּסְתּוֹבֵב בֵּינוֹת הָאֳהָלִים

שָׁם הוּא נִמְצָא, אַחַד הַחַיָּלִים.

אִם הוּא יָשֵׁן, עֲצֹר וְאַל תַּפְרִיעַ

לוּ אֶעֱבֹר בַּחֲלוֹמוֹ עַכְשָׁו.

כְּמוֹ אֲחֵרִים הוּא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי חָקִי

וּלְרַגְלָיו נַעֲלַיִם גְּבוֹהוֹת.

רַק שֶׁבְּעֵינַי הוּא אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאִישׁ,

הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד מְאֹד.

כְּמוֹ אֲחֵרִים הוּא נִצְרַב מִן הַשֶּׁמֶשׁ

וְתַלְתַּלָּיו נִגְזְזוּ עַל עָרְפּוֹ.

רַק שֶׁבְּעֵינַי הוּא אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאִישׁ,

הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד מְאֹד.

אֵיךְ אֶתְגַנֵּב בַּצֵּל שֶׁל הֶעָלִים

בְּלִי לְהָפֵר אֶחָד מִן הַכְּלָלִים.

אִם הוּא חוֹנֶה סָמוּךְ מְאֹד לַנַּחַל לוּ אֶשְׁתַּקֵּף בַּמַּיִם הַצְּלוּלִים.